עבודתו של איש סאונד בתיאטרון, דורשת ממנו בין השאר להתקין ולבדוק את ציוד השמע, כשהוא חשוף לרף גבוה של דציבלים. איש סאונד שעשה זאת במשך 28 שנים, חש בירידה בשמיעה אולם הביטוח הלאומי סירב להכיר בכך כפגיעה בעבודה.
באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה מחיפה, מומחה לביטוח לאומי ונזקי גוף, הגיש טכנאי הסאונד, בשנות ה-50 לחייו, תביעה לבית הדין לעבודה בחיפה ובה טען כי עבד כטכנאי סאונד ואיש במה בתיאטרון, חמישה ימים בשבוע במשך כ-10 שעות מדי יום.
במסגרת עבודתו, הקים ופירק בכל יום את במות התיאטרון והתפאורה, התקין את ציוד השמע כולל רמקולים של 500W, מערכות סאונד ועוד והיה אחראי לתפעולם. לאחר התקנת הציוד ובדיקתו, היה עליו להישאר בקרבת הבמה והרמקולים לאורך כל ההצגה וכך יצא שהוא נחשף לרעש מזיק במשך זמן רב וממושך מדי יום.
לדברי התביעה, רמקולי 500 וואט בעת הפעלתם, מגיעים לרף של למעלה מ- 120 דציבלים. לאורך השנים הטכנאי הרגיש בירידה בשמיעה וסבל מטינטון. הטכנאי התלונן בפני רופא המשפחה על בעיות השמיעה. הוא נשלח לבדיקת שמיעה שהראתה כי הוא סובל מירידה בגובה 25 דציבלים דו-צדדית.
כאמור המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתו להכרה בירידת השמיעה כ"פגיעה בעבודה" בטענה שליקוי השמיעה שלו אינו נובע מחשיפה בעת עבודתו לרעש מזיק וכי התלונה על טינטון באה מצידו רק כ-4 חודשים לאחר סיים את עבודתו כטכנאי סאונד.
לדברי עו"ד סאמי אבו ורדה, מעיון בתיק של הביטוח לאומי לא ניתן להבין על סמך מה נדחתה תביעתו של איש הסאונד ולכן הוגשה התביעה לבית הדין להכרה בליקוי השמיעה והטינטון כ"פגיעה בעבודה".