נשיא (בית המשפט המחוזי (בדימוס), השופט מיכה לינדנשטראוס, נולד ב-1937 בברלין ובגיל שנתיים עלה לארץ. למד בגימנסיה "ביאליק" בחיפה. ב- 1965 סיים לימודיו כמוסמך למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
שירת בקבע בצה"ל כתובע צבאי מחוזי וכיועץ משפטי בערי הגדה. שירת במילואים כאב בית- דין צבאי בדרגת אלוף-משנה. ב- 1970 שימש כעוזר השר שמעון פרס לפיתוח השטחים ושיקום הפליטים הערבים.
33 שנים כיהן במערכת המשפט. החל כשופט תעבורה, המשיך כשופט שלום, מונה לשופט מחוזי בחיפה ובנצרת. ב-1995 מונה לסגן נשיא בית-המשפט המחוזי בחיפה וכראש המחלקה הפלילית. כעבור ארבע שנים מונה לנשיא בית-המשפט המחוזי. כיהן כאב בית הדין בהרכבים מיוחדים שזכו לתהודה רבה ופסיקותיו היוו אבן דרך במשפט הישראלי. מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.
חיבר ספרי משפט: "על הספק הסביר – סוגיות נבחרות", "על חזקת החפות במשפט הישראלי ובמשפט האמריקאי" ו"על מעצר ושחרור בערובה בצו בית משפט בישראל – לקט חקיקה ופסיקה". במקביל חיבר ספרי פרוזה: "משפט שבלב" ו"שלושה צעירים באפור", וכן עשרות סיפורים קצרים.
בפעילותו הציבורית רחבת ההיקף, ייסד ועמד יותר מ-20 שנה בראש התנועה למען ארץ ישראל טובה – תנועה על-מפלגתית לסובלנות ולשיפור איכות החיים והחברה; תנועה שקיבלה את פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים התשכ"א.
עיתונאי חיפה זוכרים אותו מהיותו אב בית הדין במשפט "אונס הנערה משמרת" וכן בהיותו הושפט הראשון שנתן לעיתונאים "זכות עמידה" בבתי המשפט, דבר שאשפר לעיתונאים לערר על החלטות "איסורי פרסום" שהתקבלו בבתי המשפט.
כיהן כנשיא אגודת הידידות ישראל-אמריקה; כנציג בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה. כמנהל קרן ההשתלמות לשופטים; חבר בוועדה לקביעת כללי האתיקה לשופטים. יו"ר נציגות השופטים בישראל ונציגה בוועד המרכזי של ארגון השופטים הבינלאומי ברומא. יו"ר הוועדה המייעצת של קרן הכנסת לעמותות ולנזקקים. יו"ר עמותת "שבי"ל" – שקיפות בינלאומית – ישראל.
ב-2005 נבחר למשרת מבקר המדינה לכהונה בת שבע שנים, בהן הטביע את חותמו האישי והציבורי על משרד המבקר ועל דרכי פעולתו. נודע כמבקר שאינו נרתע מלעסוק בכל נושא ציבורי וחברתי ואינו חוסך את שבט לשונו וביקורתו מנבחרי ציבור.
בשירותו הציבורי זכה באותות הוקרה רבים. בין השאר על תרומתו להרמת קרנו של מוסד מבקר המדינה והפיכתו לגוף מרכזי במאבק בשחיתות השלטונית, קיבל. אות ״אביר השלטון״ מטעם התנועה לאיכות השלטון. כמו-כן זכה לאותות הוקרה יוקרתיים מנשיאי פולין, אוסטריה, גרמניה וממבקר המדינה של רוסיה. עיריית חיפה העניקה לו את התואר "יקיר חיפה".
אביו, אהרון ולטר, קיבל תואר "אזרח כבוד של חיפה (1972)" מיכה לינדנשטראוס היה נשוי ואב לשלוש בנות וסב ל-11 נכדים.