דיכאון הוא מחלה לכל דבר ועניין, וחשוב להיות מודעים אליה ולהעניק את הטיפול המתאים לפני שהדברים מידרדרים. כאשר מדובר על דיכאון בגיל ההתבגרות, לא פעם להורים קשה להכיר בעובדות יותר מאשר למתבגרים
דיכאון הוא מצב נפשי שלא מופיע כרעם ביום בהיר. הוא תופס מקום גדול יותר ויותר בנפשו של האדם, וגורם לכך שכל קרן אור שיכולה להיכנס ולאיר את הנפש נכבית עוד לפני שהיא הספיקה לעשות שינוי ולו הקטנטן ביותר. זו תחושה שבה הכל מסביב "סוגר" ומאיים, תחושת בדידות נוראית שחווה האדם ובאותם רגעים הוא חי בתחושה שאין מי שיכול להושיט לו יד לעזרה.
"אנחנו רגילים לחשוב על שפעת או סרטן כעל מחלות", אומר דויד שבתו ארבל לקתה בדיכאון כשהייתה נערה. "למחלות האלה יש שם, יש טיפול והן ברורות מאוד לעין. כאשר מדובר על מחלות של הנפש, הדבר לא תמיד כך ובגלל זה הן כל כך מסוכנות. הרבה פעמים עד שמבינים מה קורה, כבר 'פספסנו את הרכבת'".
ארבל הייתה בת 17 כאשר איבחנו שהיא סובלת מדיכאון. "אם דיכאון הוא משהו שקשה לשים אליו לב, אז דיכאון בגיל ההתבגרות הוא קשה לאבחון פי כמה", אומר דויד. "אני לא מדבר ברמה הרפואית – פסיכיאטרית, אלא אני מדבר כהורה. כאשר ארבל החלה להסתגר בחדרה, לא הייתה מצטרפת לארוחות משפחתיות וחוותה ירידה בלימודים, חשבנו בהתחלה שזה חלק ממרד הנעורים שלה. היו רגעים שזה אפילו שימח אותי שהיא מתנהגת ככה, כי אני בגיל ההתבגרות מאוד חששתי מהתגובה של הוריי, ולכן לא מרדתי ולא 'חיפשתי את עצמי'. זה הוביל לכך שאת מרד גיל ההתבגרות עשיתי בגיל מאוחר יותר. בתחילת הדרך הרגשתי שאני מעניק לארבל ביטחון כאב, והיא יודעת שאהיה שם לצדה ולכן מרשה לעצמה לנהוג כפי שהיא נוהגת".
נקודת המפנה הגיעה כאשר באחד הימים דויד ראה שארבל מתנהגת בצורה מוזרה באופן קיצוני. "למרות שהייתי בטוח שזה מרד נעורים, התחלתי לשים לב קצת יותר לארבל", מספר דויד. "שמעתי אותה אומרת חצאי משפטים לחברות בטלפון, נכנסתי אליה לחדר וראיתי שהיא מציירת כל מיני דברים מוזרים והכל בצבע שחור, דיברתי עם המורה והבנתי שההתנהגות שלה ממש השתנתה. בשלב הזה התחלתי לבדוק ברשת, לדבר עם חברים ולשאול שאלות. פתאום הכל הסתדר לי כמו פאזל והבנתי שיש מצב שארבל חווה דיכאון בגיל ההתבגרות".
באותו יום דויד הגיע מוקדם הביתה וביקש לשוחח עם ארבל. "חיבקתי אותה ארוכות, אמרתי לה שאני לצדה, הצעתי שנלך יחד לאיש מקצוע. בהתחלה היא סרבה, אבל כשהבטחתי שאהיה איתה בחדר, היא הסכימה. בעיני המפתח הוא להכיל, להבין ולא לבוא מנקודת מבט שיפוטית. יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור, ואני יודע שעם הרבה עזרה ואמונה ארבל יכולה להצליח".