עורכי דין מקפידים לנסח את טענותיהם במילים מקובלות גם כשהם סבורים שנגרם עוול ללקוח שלהם. אבל במקרה קיצוני זה, אפילו עורך הדין הוותיק סאמי אבו ורדה, מומחה לביטוח לאומי לנזקי גוף, לא היה יכול לעצור את רגשותיו וכינה את החלטת הועדה הרפואית של ביטוח לאומי כ"הזויה ביותר".
בערעור שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, על החלטת ועדת ערערים של הביטוח הלאומי שקבעה לפועל שעובד בסביבה רועשת 2% נכות לצמיתות על טנטון באוזניו, כתב עורך הדין "כזו החלטה הזויה לא ראיתי מזה 27 שנים שבהן אני מטפל בתיקי שמיעה".
בתביעה הוא מפרט את השגותיו. לאחר שפקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי הכיר לפני כשנתיים בליקוי השמיעה והטנטון של הפועל כפגיעה בעבודה טוען עורך הדין "די בכך כדי לקבוע לו את מלוא הנכות בגין ירידה בשמיעה וטנטון עם קשר סיבתי מלא" .
עוד נטען בתביעה כי" אין כלל מושג כזה של חצי טנטון ואין בכלל חלקי טנטון, טנטון או שיש או שאין ולא משנה אם היו גורמי סיכון תיאורטיים אחרים, די בכך שאחד מהם היה החשיפה המזיקה שהוכרה, כדי שטנטון יסווג כפגיעה בעבודה".
ואם לא די בכך טוען עורך הדין המנוסה כי הוועדה הרפואית שגתה גם כאשר ניכתה אחוזי נכות " על חשבון מצב קודם ולא רק מצב אחר, גם הוא הזוי ונוגד את הפסיקה והרי במחלות מקצוע אין תאריך קודם ואין תאריך מאוחר, או שאתה בפנים ועונה על תנאי החוק או שאתה בחוץ" ומוסיף עורך הדין "ההזוי ביותר הוא הפעלה בו זמנית גם של ניכוי מצב קודם וגם ניכוי מצב אחר".
בסיכום התביעה, נדרש בית הדין לקבוע למערער נכות בשיעור 15% בגין ירידה בשמיעה ללא ניכויים, ונכות בגין טנטון תמידי בשיעור של 10% ו"זו היא ההחלטה היחידה האפשרית החוקית". לאור כל זאת מבקש עורך הדין זמן את העובד לוועדה רפואית חדשה לעררים בהרכב חדש. שידון בעניינו.