מעובד בהתקנת מעליות לא היינו מצפים שיתלונן על כאבי ברכיים בשל עבודתו, שכן לכאורה אין הוא עולה במדרגות אלא במעלית, אבל מתיאור עבודתו כפי שעולה מתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה, מצטיירת תמונה שונה לחלוטין.
בתביעה שהוגשה נגד המוסד לביטוח לאומי , טוען העובד בתחילת שנות ה-60 לחייו , כי במשך כ-15 שנה עבד בתפקיד של "מעליתן" במשך חמישה ימים בשבוע ולפעמים גם בימים שישי, בממוצע של עשר שעות עבודה ליום בנוסף לשעות נוספות. עבודתו כללה בין היתר בקרת איכות למעליות, שיפוץ מעליות, סיוע ותמיכה בטכנאים לאיתור ופתרון תקלות מורכבות בבניינים רבי קומות.
לדברי עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי, המעליתן לצורך עבודתו במקומות שהמעליות בהם לא פעלו, נאלץ לעלות ולרדת במדרגות רבות בניינים רבי קומות. בנוסף הוא ביצע עבודות פירוק והתקנת של לוחות פיקוד ולצורך כך נאלץ לחבר ולהשחיל כבלים תוך כיפוף ויישור הברכיים. במקרים אלה את פעולת חיבור הכבלים היה מבצע תוך כדי כריעת ברך ותזוזה ממקום למקום בזמן כריעה.
עוד נטען בתביעה, שהוגשה לאחר שהביטוח הלאומי דחה את בקשתו להכרה בבעיות הברכיים כ"פגיעה בעבודה" כי במסגרת פעולות חיבור לוחות נדרש העובד להשתמש במכשירים רוטטים, קונגו, פטישונים ועוד', תוך כדי כריעה על הברכיים, ובתנועות חוזרות ונשנות של כריעה ותנועות חוזרות ונשנות של פיטול הברך, כאשר כל הרטט עובר מהרצפה לכיוון הברכיים בצורה ישירה.
בסיכום התביעה נטען כי בניגוד למה שאנשים חשובים על "מעליתן" רוב זמן עבודתו, הוא נמצא בשטח, עולה ויורד במדרגות אין ספור, ועובד שעות רבות עם כריעה על הברכיים, דבר המצריך עבודה אינטנסיבית בכיפוף ויישור הברכיים עם הפעלת עומס יתר על הברכיים בתנאים לא נוחים. בנוסף הוא מוכרח לעלות ולרדת מאות פעמים ביום תוך כדי נשיאת מכשירים וכלי עבודה.
לדברי עו"ד סאמי אבו ורדה "כתוצאה מתנאי עבודתו של התובע והתנועות אשר ביצע במהלך עבודתו באופן יומיומי, משך רוב שעות היום, נגרמה לו מחלת ברכיים שהינה בבחינת מחלת מקצוע ו/או על דרך המיקרוטראומה" ולכן הוא מבקש להכיר בפגיעה בברכיו כ"פגיעה בעבודה" על דרך של "מחלת מקצוע" או על פי תורת המיקרוטראומה.