בניין משותף הוא קונספט מורכב. מצד אחד יש כמובן יתרונות רבים מאוד לגודל, כך שאיכות החיים של הדיירים יכולה להיות גבוהה מאוד גם בלי הוצאות גבוהות מדי, ומצד שני ייתכנו לא מעט מצבים שבהם צצים קונפליקטים בין השכנים (וככל שיש יותר קומות ודירות, כך גדל הסיכון). אם בעבר סכסוכי שכנים פרצו בגלל כביסה שטפטפה או ירידה במעלית עם הזבל בתוך שקית מטפטפת, בעתיד הקרוב מאוד, ובעצם כבר בהווה, אחד מגורמי החיכוך האפשריים הוא הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי.
עמדות טעינה – התפתחות הכרחית
חשוב להבהיר מראש: עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף היא דבר מתבקש, ובקרוב נראה עוד ועוד עמדות כאלה. הסיבה לכך פשוטה: אם נמשיך לזהם את העולם שבו אנחנו חיים בקצב הנוכחי, בלי לבצע שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים הרלוונטיים, יהיה קשה מאוד ואולי אפילו בלתי אפשרי להמשיך ליהנות מהחיים על פני כדור הארץ.
אחד התחומים העיקריים (אם כי לא היחיד!) הוא תחום הרכב – כשהמעבר מהבנזין המזהם לחשמל הידידותי יותר לסביבה כבר מתרחש, בעיקר באמצעות מכוניות היברידיות ובעתיד גם עם מכוניות שיש בהן "רק" מנוע חשמלי.
ובמצב כזה, עמדות טעינה לכלי רכב בבניינים משותפים הן כמובן הכרח המציאות.
מה קובע החוק נכון לעכשיו בנוגע להקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף?
החוק בישראל, כמו במקרים רבים אחרים, עדיין מפגר מאחורי הטכנולוגיה שרצה קדימה. בהתאם נכון ל-2021 עדיין התייחסות ספציפית לסוגיית הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף.
מה קורה אם מתגלים חילוקי דעות בין השכנים ובכל זאת ישנו רצון ליהנות מכל היתרונות של עמדת הטעינה לרכב החשמלי ליד הבית? החוק הרלוונטי הוא חוק המקרקעין, וכל עוד אין תקנות ספציפיות לגבי עמדות הטענה לרכבים חשמליים או היברידיים יש להסתמך עליו.
מה קובע חוק המקרקעין?
חוק המקרקעין מבחין בין שני סוגי שימושים של הדיירים ברכוש משותף (כשחניון או מגרש חנייה הוא כמובן רכוש משותף). ישנו שימוש "סביר" וישנו שימוש "לא רגיל". הבעיה היא שאין כאמור הגדרה ברורה של מהי עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף – כשבאופן עקרוני אם סכסוך שכנים יגיע לבית משפט, השופט או השופטת הספציפיים הם אלה שיכריעו באיזה סוג שימוש מדובר.
בכל מקרה, שימוש סביר לא מחייב קבלת אישור. לעומת זאת שימוש לא רגיל מחייב קבלת אישור משאר הדיירים בבניין.
התוכניות של משרד האנרגיה
משרד האנרגיה מעוניין כמובן להעלות את היקף השימוש במכוניות חשמליות או היברידיות, ולכן הוא כבר פרסם מתווה שאולי בעתיד יהפוך לתקנות מחייבות. על-פי המתווה, דייר שמבקש להתקין עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף יפנה לוועד ויודיע על התוכנית שלו.
הוועד מוסמך להציב בפניו תנאים מסוימים לגבי ביצוע הפעולה תוך שבועיים. אם לא הוצבו תנאים, או אם הוצבו תנאים לא הגיוניים, יוכל הדייר לפנות למפקח על המקרקעין. אופציה נוספת היא הקמת עמדה כזו שמחוברת למונה חשמל פרטי – ועל-פי משרד האנרגיה אפשר יהיה לעשות זאת באופן אוטומטי 15 ימים לאחר יידוע הוועד.