כמה יצירות של המלחין והפסנתרן הגרמני שמעתם בחייכם ואתם אפילו לא יודעים? במי היה מאוהב ולא מימש את אהבתו? ומתי נודע ברבים שהוא חירש? לרגל 250 שנים להולדתו חוגגת תזמורת הבארוק ירושלים לכבודו בקונצרט מיוחד. נגני התזמורת מנדבים עשר עובדות ש(אולי) לא ידעתם על גדול המלחינים
Thank you for reading this post, don't forget to subscribe!1 .722 יצירות מוזיקליות כתב לודוויג ואן בטהובן במהלך 45 שנות יצירה, מהן 32 סונטות, תשע סימפוניות, חמישה קונצ׳רטי לפסנתר ורק אופרה אחת.
2. אולי אתם לא חובבי מוזיקה קלאסית, אבל חלק גדול מהיצירות שלו בטוח שמעתם: הן מככבות בלמעלה מ-1,200(!) סרטים הוליוודיים, כולל שוברי קופות כמו "התפוז המכני", "משימה בלתי אפשרית", "נאום המלך", "אוסטין פאוורס", "אקס-מן", "מת לחיות" ועוד. למעשה, הסיכוי להעביר חיים שלמים מבלי לשמוע מקטע מאחת מיצירותיו של בטהובן שואף לאפס.
3. נטייתם של הורים לדחוף את ילדיהם לקריירה מוזיקלית על חשבון כישלונם שלהם בתחום, איננה המצאה אמריקאית של המאה ה-21. אביו של בטהובן, שחווה כישלון חרוץ כזמר, דחף את בנו כבר מגיל צעיר לפתח קריירה מוזיקלית ואף נהג להכות אותו כשטעה בנגינתו. בטהובן הבן נחל הצלחה רבה יותר מאביו, כשאת יצירתו הראשונה (וריאציות לפסנתר לנושא מתוך יצירתו של דרסלר) פרסם כשהוא בן 12 שנים בלבד.
4. את שמיעתו החל בטהובן לאבד בשלב מוקדם של חייו. הדבר לא מנע ממנו להמשיך ולהלחין, כשאת הסימפונייה התשיעית והאחרונה שהלחין, הנחשבת לאחת היצירות המפורסמות ופורצות הדרך בהיסטוריה (בין היתר בשל העובדה כי היתה זו הסימפוניה הראשונה אשר כללה קטעים ווקאליים), כתב כשהוא חירש לחלוטין.
5. בביצוע הבכורה של סימפוניה זו לא יכול היה בטהובן לשמוע את מחיאות הכפיים של הקהל. הוא הניח שהקהל לא אהב את היצירה, נפגע עמוקות ונמנע מלהסתובב להשתחוות בתום הקונצרט. הקהל, מצדו, החשיב התנהגות זו מצד בטהובן כיהירה ומתנשאת.
6. באותם הימים, אובדן השמיעה נחשב מום מביש, ובטהובן נמנע מלספר על חירשותו. למעשה, הדבר התגלה רק בצוואתו, אשר נשלחה לאחיו לאחר מותו.
7. על אף כישרונו העצום והצלחתו היחסית עוד בחייו, בתחום הרומנטי נחל בטהובן כישלון חרוץ ומעולם, על אף רצונו העז, לא התמסד או הוליד ילדים. את הסונטה המפורסמת ״לאור ירח״ הקדיש לתלמידתו, שבה היה מאוהב אך לא יכול היה לחזר אחריה ולהינשא לה בשל פערי מעמדות, וכן העובדה שהיתה נשואה.
8. כמו מלחינים רבים, נאלץ בטהובן במשך כל חייו להעביר (ולא בשמחה רבה) שיעורים פרטיים וכן לכתוב יצירות לפי הזמנה כדי להתפרנס. עם זאת, הוא היה המלחין הראשון בהיסטוריה שקיבל משכורת ״פשוט כדי לכתוב״. אילו היה חי בטהובן כיום, סביר שהיה מרוויח עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים בכל שנה רק מתמלוגים על יצירותיו.
9. בכתיבתו, לעתים קרובות הביא בטהובן את דעותיו והשקפות עולמו, ואת הסימפוניה השלישית שכתב, ״ההרואית״, הוא הקדיש לנפוליאון, שאותו העריץ. מאוחר יותר, כאשר הכריז על עצמו נפוליאון ״קיסר״, התאכזב בטהובן וקרע בזעם את העמוד הראשון של הסימפוניה, שכלל את שמו של הקיסר.
10. בטהובן נולד לפני 250 שנה בדיוק ונפטר בשנת 1827, כשהוא בן 54. סיבת המוות לא ידועה, אך אפשר שהיתה קשורה לחיבתו (בלשון המעטה) לאלכוהול, חיבה שככל הנראה ירש מאביו. מילותיו האחרונות היו ״חבל, חבל, זה מאוחר מדי״, כשקיבל מידי חבר בקבוק יין איכותי כשהוא שוכב על ערש דווי.
לרגל יום הולדתו ה-250, נגני תזמורת הבארוק ירושלים יתכנסו ויסתגרו למסיבה סלונית בסגנון וינאי בבית ילין שבירושלים, ויבצעו יצירות קאמריות שכתב לודויג ואן בטהובן בצעירותו, בכלי התקופה. לקראת הקונצרט יעבוד עם הנגנים מנצח הבית של התזמורת אנדרו פארוט שינחה את הנגנים מביתו שבאוקספורד, באמצעות הזום. הקונצרט ייערך ב-8 בדצמבר בשעה 20:00, לפרטים באתר ובפייסבוק של תזמורת הבארוק.