רות סגל, נולדה בשנת 1929 בקטוביץ שבפולין ועברה את תלאות השואה כשהיא מתחזה לנערה נוצרית. את סיפור הישרדותה היא מספרת ברגישות אין קץ בספרה "גויה עם נמשים" שראה אור בהוצאת עם עובד.
סגל, למדה משחק בבית הספר לתיאטרון ע"ש סטרנדייל בנט בטורונטו שבקנדה ובשנת 1962 הצטרפה לתיאטרון העירוני חיפה ונמתנה במשך עשרות שנים על סגל השחקנים הקבועים של התיאטרון. בנוסף שיחקה בתיאטראות "הבימה", הקאמרי ובית לסין כשחקנית אורחת.
בשנים אלו שיחקה בעשרות הצגות בהן: "פיגמליון" "שלוש אחיות" "ימים של זהב" "אנשים קשים" "בן ערובה" "אורזי המזוודות" "גן דובדבנים" "הזכייה הגדולה", "הנכד" בבימוי יגאל אבן אור ועוד. בנוסף, שיחקה בשלוש הצגות יחיד: "אישה לבד", "פנויה להצעות" ו"לאה יוצאת לרחוב" ובסרטים "הדודה קלרה", "סטלה המורה למוסיקה" ו"פנטסיה על נושא רומנטי". כמו כן ביימה שתי הצגות לילדים "פו הדוב" ו"המפלצת החמודה". את מחזה הביכורים שכתבה, "פרחים לחגית", לא הספיקה סגל להעלות על בימות התיאטרון.
במהלך השנים זכתה בפרסים הבאים: פרס מרגלית לשחקנית מצטיינת (1979) על משחקה ב"מחרשה והכוכבים". פרס שחקנית השנה (1980) על משחקה בסרט "פנטזיה על נושא רומנטי". פרס עיריית חיפה – "ברוכת המעש".
בנימוקים להענקת אות יקיר העיר חיפה לשנת תשס"א נכתב בין היתר כי האות ניתן: "על תרומתה רבת השנים לחיי התרבות בחיפה ובארץ כולה. פעילותה האומנותית תרמה להעלאת קרנו של תיאטרון חיפה והעלתה את יוקרתו. במשך עשרות שנים גילמה מגוון תפקידים בכישרון רב, וזכתה באהדת המבקרים והקהל הרחב"
ראש העיר עינת קליש רותם: עולם התיאטרון מרכין את ראשו, על לכתה של רות סגל ז"ל, בכירת השחקניות של תיאטרון חיפה, יקירת העיר חיפה, לעולמה. במשך עשרות שנים גילמה סגל אין ספור תפקידים בהם הותירה חותם עמוק בהופעותיה הבלתי נשכחות. עם לכתה איבד עולם התיאטרון הישראלי את אחת השחקניות הגדולות בתולדותיו".