השאלה האם לעובד יש רעש "תמידי" באוזניים ומה כוונת המילה "תמידי", עמדה במרכזו של דיון משפטי בבית הדין לעבודה, בתביעה של עובד מחצבות להכיר בטנטון שלו כ"פגיעה בעבודה".
העובד, באמצע שנות ה-60 לחייו, התלונן על ירידה בשמיעה ועל טנטון באוזניים בעקבות חשיפה לרעש במקום עבודתו במשך 8 שעות ביום. המוסד לביטוח לאומי הכיר בירידה בשמיעה כ"פגיעה בעבודה" ועל כך קיבל 15% נכות, אבל לא הכיר בטנטון.
באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות ביטוח לאומי ונזקי גוף, הגיש העובד ערעור על ההחלטה לבית הדין לעבודה, שם התברר כי המחלוקת היא בשאלה האם טנטון תמידי או לא?.
בית הדין מינה רופא מומחה מטעמו שקבע כי העובד סובל מטנטון. וכי על פי הרישומים בתיק הרפואי הוא התלונן פעמים רבות על הטנטון. לדעת המומחה מבחינה רפואית "רעש תמידי באוזניים" הוא של אדם שסובל מטנטון כרוני ומתמשך שמשבש את איכות החיים גם אם זה לא עונה על ההגדרה המילולית של "תמידי". לכן בתשובה לשאלת השופטת אמר המומחה כי לתובע יש טנטון משבש חיים וכרוני שעונה על ההגדרה "רעש תמידי באוזניים".
הביטוח הלאומי טען כי בעת הבדיקה במכון שאליו נשלח העובד הוא אמר שיש לו "רעשים באוזניים 4-5 פעמים בשבוע" ולכן אינו עונה על ההגדרה של "טנטון תמידי". לפיכך, ביקש נציג הביטוח הלאומי שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה בית המשפט.
השופטת לובנא תלחמי סוידאן, קבעה כי בית הדין מקבל את חוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי ובכלל. ולכן הקביעות שלו מתקבלות לפיהן התובע סובל מרעש תמידי באוזניים.
השופטת קיבלה את הערעור וקבעה שהעובד סובל מטנטון כהגדרתו בחוק. לפיכך יצטרך עתה הביטוח הלאומי לקבוע לעובד אחוזי נכות רפואית גם על סעיף טנטון. כמו כן הטילה השופטת על הביטוח הלאומי לשלם שכר טרחת עורך דינו של העובד.