מזי יצחייק תושבת הקריות לא הבינה למה כאבי הרגל שהתחילו לה פתאום לא נרגעים. מזי בת ה 46 בחורה בריאה בדרך כלל התחילה לפני כשנה וחצי להרגיש שרגל שמאל שלה נרדמת וצונחת כך שאינה ממצליחה לישרה פתאום באמצע היום, מה שגרם לה לנפילות.
לאחר נפילה גדולה מזי הגיע למיון ביה"ח כרמל שם הופנתה לסדרת בדיקות מקיפה ע"י הצוות המקצועי שכללה בדיקת CT בדיקה נוירולוגית ובדיקת EMG. בבדיקת ה EMG הבודקת את המוליכות החשמלית של מערכת העצבים גילו הרופאים כי מזי סובלת מפגיעה עצבית במערכת העצבים המובילה לאזור כף הרגל ואבחנו את הבעיה כ "דרופ פוט" – תסמונת הרגל הנופלת.
" תסמונת ה "דרופ – פוט" (DROP FOOT) הינה תופעה ומחלה מוכרת הנגרמת עקב פגיעה עצבית כשדיסק בעמוד שידרה לוחץ על העצב המוביל לעצבוב כף הרגל, או מפגיעה בעצב באזור הברך כתוצאה מלחץ ", מסבירים ד"ר מיכאל מרגוליס וד"ר ליאור בן צבי מומחי לניתוחי כף הרגל וקרסול במחלקה האורתופדית בביה"ח כרמל שטיפלו במזי. הסיבות לתופעה יכולות להיות, מחלות נוירולוגיות הפוגעות בעצב, חבלה באזור הברך, סיבוכים של ניתוחים, או לחץ של גבס. אבל אצל מזי עלו המומחים על סיבה לא שגרתית ומפתיעה שגרמה לבעיה, והיא ניתוח קיצור קיבה אותו עברה מזי.
מסביר ד"ר מרגוליס, " מזי עברה ניתוח קיצור קיבה שגרם לה להוריד כ 50 ק"ג ממשקל גופה. הירידה הדרסטית במשקל גורמת לשיבוש כמות הויטאמינים בגוף כתוצאה מהשינוי המטאבולי מה שיכול להוביל לנוירופתיה. בנוסף הירידה במשקל גורמת גם להידקקות של רקמת השומן סביב העצב כך שהעצב נשאר חשוף ומתחיל להיגרם לו נזק ".
בשלב ראשון המליצו הרופאים למזי טיפול שמרני שכלל טיפולי פיזיותרפיה וסד מיוחד שהורכב על הרגל כדי לייצב ולחזק אותה אבל זה לא כל כך הצליח."הסד היה גדול ומגושם וגם טיפולי הפיזיותרפיה לא ממש עזרו לי " מספרת מזי. עם הזמן הכאבים התגברו והחמירו עד שמזי כבר לא יכלה לסבול אותם יותר .
" הרגשתי שזהו, אני לא יכולה יותר ", מספרת מזי. " הכאבים היו קשים מנשוא לא יכולתי ללכת והייתי מוכנה לעשות הכל רק להיפתר מהכאבים הנוראים האלה". מזי הגיעה לבדיקה אצל ד"ר מרגוליס במרפאת כללית בלין אחרי שנה וחצי של סבל בהן סובלת מצניחת הרגל והכאבים, ולאחר ריכוז כל הבדיקות וההתייעצויות רבות החליט להמליץ לה על ניתוח שנחשב במצבה נדיר.
מסביר ד"ר מרגוליס, " ישנה הסכמה מאוד ברורה אצל כל האורתופדים כי מטופל עם "דרופ פוט" שנמצא בטיפול שמרני ועברה כבר יותר משנה לא מנתחים אותו. הסיבה היא כי לאחר שנה הנזק לעצב ולשרירי הגף הוא כבר גדול ומשמעותי מידי ואף עלול להיות בלתי הפיך, השרירים סביב העצב עוברים דלדול וסיכויי ההצלחה של ניתוח הם נמוכים מאוד עד אפסיים".
מזי פנתה למספר בתי חולים ולמנתחים רבים בבקשה שינתחו אותה אבל כולם דחו את הבקשה כי לטענתם חלון הזמן של השנה עבר ואין טעם ולא כדאי לנתח.
כאן נכנס צוות ניתוחי כף הרגל וקרסול של כרמל להתייעצויות קדחתניות ובהחלטה אמיצה החליט ד"ר מרגוליס כי למרות הסיכון הוא לא לוקח את הסיכוי ובצעד נדיר מבצע את הניתוח ברגלה של מזי.
בניתוח נדיר באופיו ובתזמונו , ולאחר שעברה כבר שנה שנה וחצי מאז התחילה הבעיה נכסו ד"ר מיכאל מרגוליס יחד עם מומחה כף הרגל והקרסול ד"ר ליאור בן צבי ומתמחה המחלקה ד"ר פיראס סעב לחדר הניתוח האורתופדי בביה"ח כרמל וביצעו את הניתוח לשחרור העצב הפגוע ברגלה של מזי.
מסביר ד"ר ליאור בן צבי, " במהלך הניתוח פתחנו את תעלת העצב ושחררנו את הרקמה הלוחצת סביב העצב. כך אפשרנו ללחץ לרדת ואפשרנו התאוששות של העצב. שחרור העצב מאפשר החלמה וחזרה של העצב לתפקוד נורמלי. העצב מתחיל להפעיל את העצב כף הרגל ואת השרירים והתפקוד המוטורי של השרירים משתקם".
"התוצאות שאנחנו רואים היום בתהליך השיקום של מזי מאוד משמחות אותנו" אומר ד"ר מרגוליס. " גם בספרות העולמית לא מצאנו מצבים שבהם ניתחו מקרים כאלה לאחר שנה וחצי ואנחנו בכרמל בהחלט חלוצים בניתוח הזה. אנחנו לקחנו את הסיכון המקצועי ולשמחתנו אנחנו שמחים מאוד עם התוצאה ".
ד"ר בני ברנפלד מנהל המחלקה האורתופדית בכרמל סיכם ואמר," אנו שמחים במחלקה להעניק לכל מטופלי חיפה והצפון את מגוון השירותים הטיפולים האורתופדיים הטובים ביותר מכל תתי מקצועות ברמה הגבוה ביותר ובאיכות הצוות והניתוחים המתקדמים ביותר".
ומזי שמספר שעות לאחר הניתוח הנדיר כבר הלכה הביתה., היא כבר מחייכת היום בחיוך ענק ומודה לד"ר מרגוליס ולכל הצוות שלקח את הסיכון וניתחו אותה.
" היום אני כבר יכולה לרוץ אחרי הילדים שלי ותודה לאל אני מרגישה מצוין. אין לי כאבים, הרגל לא נופלת ואני מתחילה לחזור לחיים הרגילים שהיו לי. אני רוצה להודות לד"ר מרגוליס לד"ר בן צבי שהיו המלאכים בלבן בשבילי והחזירו לי את היכולת ללכת בלי כאבים. כולם כולל האחים והאחיות במחלקה כולם היו בשבילי שליחים שעשו הכל כדי שאוכל לחזור ללכת. ביה"ח כרמל היה הטופ שבטופ מבחינת הטיפול והניתוח כולם עטפו אותי העניקו לי את הטיפול הכי טוב שיכול להיות, ובכל רגע ידעתי שאני נמצאת בידיים הכי טובות שיש ".