זה סיפור על זוג תושבי מרכז הארץ, נשואים כבר כמה שנים ולהם שני ילדים. הבעל חובב אקסטרים ועובד במוסד ביטחוני גדול. לפני כחודשיים, יצא עם חבריו לטיול בנים של טיפוס הרים באירופה. הטיול נמשך שלושה שבועות ובכל אותה עת שמר על קשר עם אשתו והילדים.
לדברי האישה, המבקשת גט בבית הדין הרבני, עם שובו של בעלה הבחינה בהודעת ווטצאפ אחת שבה נכתבו שלוש מילים "איך היה? התגעגעתי". שעה בלבד לאחר שגילתה את ההודעה ארזה האישה את חפציה ועזבה עם ילדיה לבית אמה. למחרת התייצבה אצל עורך דין וביקשה גירושין. "לא נעשה שום ניסיון להסביר את המצב", טען הבעל בפני עורכי דינו שרין וגדלי סולן.
בבית הדין הרבני טען הבעל כי הוא מעונין בשלום בית ובהודעת הווטצאפ הזו לא היה דבר וחצי דבר. מדובר בעובדת במשרדו שאין ביניהם שום קשר אינטימי ואינו יודע מה פתאום כתבה את המילה התגעגעתי. האישה לעומת זה טענה בפני הדיינים כי "מבחינתי ב"התגעגעתי זה התחיל ובזה זה נגמר".
הדיינים ציינו בהחלטתם, בין היתר, כי אין ערבות שגבר אחר שתכיר האישה לא ימעד וידע להסתדר עם הודעות כאלה ויותר מכך, אולי אף יהיה מתוחכם ומוצלח לטשטש את זהות השולחת. "אם יוסר ענין הכבוד יש מקום לשלום", קבעו הדיינים.
עורכי הדין סולן ביקשו מבית הדין להורות לאישה להסכים לטיפול זוגי "אשתי קנאית ומדמיינת שיש לי קשר עם אישה אחרת. כדאי שתקבל טיפול נגד קנאת שווא" טעןהבעל.
בשלב הזה החליטו הדיינים לקבל את בקשת הבעל בחלקה וטענו כי אין לחייבו בגט בגלל הודעת ווטצאפ אחת. האישה החליטה לערער לבית הדין הרבני הגדול. הילדים בינתיים כותבים הודעות ווטצאפ לאביהם "אנחנו מתגעגעים אליך…"