מה משותף לגולדה מאיר ויגאל ידין? הכוונה במקרה זה אינה נמצאת במקורות ההיסטוריים, אלא בהווה. דרך גולדה מאיר ודרך יגאל ידין, הן שתי דרכים מהירות בירושלים הנפגשות בצומת משותף. בין השנים 2018 ל-2020 נפגעו 76 אנשים, שלושה מהם קשה, בתאונות דרכים שהתרחשו במיקום זה, מה שהופך את הצומת למסוכן בישראל.
שלב א' במלחמה: זיהוי ומיפוי של צמתים אדומים
ההנחה המקצועית היא שכאשר בצומת מסוים יש ריבוי של תאונות דרכים, לא מדובר במקריות, אלא בתנאי השטח שגורמים להישנות התופעה. בסוף 2020 ערכה עמותת אור ירוק מיפוי של הצמתים העירוניים לפי דרגות הסכנה, זאת על בסיס מספר התאונות שהתרחשו בהם בשלוש השנים שקדמו לבדיקה.
ירושלים, בה כאמור ממוקם צומת מסוכן זה, קטפה גם את המקום השני (למרות שבמאזן הכולל תל אביב היא שיאנית הצמתים האדומים בישראל) עם צומת הרחובות דרך חברון והאומן שבו נפגעו 54 בני אדם, מהם ארבעה באופן קשה.
במקום השלישי נמצאת העיר אשקלון עם הצומת במפגש שדרות בן גוריון ורחוב רבין (48 נפגעים, שלושה מהם קשה); ואילו תל אביב מפציעה לראשונה בדירוג במקום הרביעי עם צומת קיבוץ גלויות חיל השריון ו-47 נפגעים (שניים מהם קשה). בסך הכול זיהתה ומיפתה עמותת אור ירוק 234 צמתים עירוניים שהוגדרו כ"צמתים אדומים".
המאזן המצמרר של הצמתים האדומים הללו בשלוש שנות המחקר (2018-2020) עמד על 3,461 נפגעים, מתוכם 17 הרוגים ו-218 פצועים קשה.
קונפליקט מובנה בין כלי הרכב להולכי הרגל
זיהוי ומיפוי הצמתים האדומים הוא צעד נוסך למיגור התופעה. ברגע שקיימת מודעות בקרב הגורמים המקצועיים – אגף התנועה והרלב"ד – תוגבר הנוכחות והפעילות המונעת בצמתים אלה. מודעות הנהגים לסכנות ונקיטת משנה זהירות במיקומים אלה, עשויה לסייע.
מדוע דווקא צמתים אלה נחשבים כמסוכנים? עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסביר כי "בצמתים העירוניים מתקיים קונפליקט מובנה בין כלי הרכב שמגיעים מכיוונים שונים לבין הולכי הרגל ורוכבי האופניים. ההתנהלות בצמתים העירוניים דורשת תשומת לב רבה, ערנות וקריאה נכונה של המצב. בשל כך בצמתים העירוניים מתקיימת היפגעות גבוהה בתאונות דרכים. ראשי הערים חייבים למפות את הצמתים האדומים מרובי התאונות בערים שלהם ולפעול לצמצום הנפגעים. לעיתים, שיפור תשתית או הצבת מצלמת רמזור בולטת ומשולטת יכולים להיות ההבדל שבין חיים ומוות. בפעילות נכונה ראשי הערים יכולים וחייבים להוביל שינוי אמיתי בכל הקשור למספר הנפגעים בצמתים העירונים".
גם הטכנולוגיה יכולה לסייע
בחינה של מצב הצמתים העירוניים בשנת 2021, מגלה שהמודעות לנושא מצד הרשויות, לא בהכרח עוזרת. לראיה – בשנה זו נרשמה עלייה של 5% בנפגעים בצמתים האדומים.
אין ספק שחלק מהתשובה יכול לבוא משיפור תשתית הרמזור, פתרונות גישור להולכי רגל ושבילי אופניים מופרדים, שיפור הנראות, המאור וכו'. אך אי אפשר להפריד את המצב של הצמתים האדומים מהתמונה הכוללת שאינה מלבבת – ישראל לא מצליחה להפחית את מספרי הנפגעים בתאונות דרכים.
בהיעדר סטטיסטיקות מדויקות בשלב זה, יש להניח שחלק ניכר מהתאונות בצמתים האדומים נבעו ממה שנקרא "הסחות דעת סלולריות בנהיגה" – שימוש אסור בטלפון הנייד הגורם לנהגים להפחית את תשומת הלב לנעשה בכביש ולהתמקד במסך הטלפון הנייד.
יהיו התשתיות אשר יהיו, הסחות הדעת הסלולריות הפכו בעת האחרונה לגורם מרכזי לתאונות. לצד פתרונות התשתית והאכיפה, קיימים היום גם פתרונות טכנולוגיים, שבכוחם לצמצם את שכיחותן של תאונות, בין אם בצמתים האדומים או בדרכים הנחשבות לתקינות.
פתרון שכזה הוא הפיתוח של הסטארט אפ הישראלי SaverOne המאפשר לחסום את השימוש ביישומים מסוכנים – למשל שליחת וקבלת הודעות – ובכך לצמצם משמעותית את הגורמים להסחות דעת.
רק כך, בשילוב כוחות של שיפור התשתיות בצמתים הבעייתיים ועד כמה שניתן, לצמצם את הטעויות הנובעות מהגורם האנושי – נוכל למגר את הסכנות בכבישים.