בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, דחה בשבוע שעבר עתירה נוספת של אישה שביקשה כי שופטי העליון יתערבו בהחלטת בית הדין הרבני הגדול, בנימוק כי "התערבות בהכרעה שניתנה על-ידי בית דין רבני תיעשה בנסיבות חריגות בלבד".
החלטה זו מצטרפת למספר החלטות מהעת האחרונה, שבהן בחרו שופטי העליון שלא להתערב בהכרעות בית הדין הרבני, בראשם פסק הדין המוכר כ"פסק דין הבוגדת", שבו אישר בג"ץ, ברוב דעות, את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, שקבע כי אישה אינה זכאית למחצית מדירת המגורים שבה התגוררה עם בעלה, בין היתר בשל בגידתה לכאורה בו; ולהבדיל – פסק דין נוסף שבמסגרתו דחה בג"ץ בקשה של אישה שהתגרשה לביטול פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שקבע כי היא אינה זכאית לחלק מהכספים המופקדים בחשבון בנק המשותף לה ולבעלה לשעבר, כיוון שהיה תנאי מוקדם לשיתוף.
"חשוב להבין, פסקי הדין מהעת האחרונה בהם בחר בג"ץ שלא להתערב בהכרעותיו של בית הדין הרבני, שונים האחד מהשני מאוד בעובדות ובמחלוקות שנדונו בהם, אך לכולם דבר משותף אחד מרכזי ומהותי: האמירה הברורה והנחרצת כי אין להתערב בקביעותיו של בית הדין הרבני הגדול, אלא במקרים חריגים. הקביעה הזאת, המעוגנת בחוק, אך גבולותיה ניתנים לפרשנות ומשורטטים על-ידי בג"ץ, מחזירה אל קדמת הבמה את השאלה האם הגבולות ששרטט בג"צ – מסתמנים כמצומצמים?" מסבירה עורכת הדין לוסי מאיר מומחית בדיני משפחה.