כצפוי , נציג חד"ש בחיפה, שכבר כינו אותו סגן ראש העיר המיועד (רק בעוד יותר משנתיים) ניצל היטב את המולה התקשורתית לקידומו האישי, להפצת דעותיו ולפילוס דרכו אל הכנסת, שם יביא לידי ביטוי רחב יותר את דעותיו על "הכובש הישראלי" והתנגדות הלגיטימית של החמאס וחזיבאללה.
את המשרה בחיפה הוא השאיר לבאה אחריו כפי שהוא הגדיר תהיה "הפלסטינאית" (לא הישראלית) הראשונה שמכהנת כסגן ראש עיר". ורבותי זו לא סמנטיקה, זו דרכם. ושלבי מספר 2 ברשימה, לא רחוקה כהוא זה מדעותיו.
מצד שני, לא התרגשתי מהפוליטיקאים הבכירים החל מראש הממשלה, דרך בנט ועד חברי כנסת מסיעות שונות שדרשו למנוע מפעיל חרם ובעל דעות קיצוניות לכהן כסגן ראש עיר. מדוע? כי הם רק קפצו על העגלה שהחלה לנסוע ברשתות החברתיות ובתקשורת ולא באמת חשבו שיש בעיה במנוי הזה.
הבעיה היא לא רק במנוי שלו כסגן בשכר או שלא בשכר, הבעיה היא בכניסת מפלגה אנטי ציונית ואנטי יהודית לקואליציה עירונית. למה? כי הם באים לקואליציה לא כדי לשרת את תושביה הערבים של חיפה (10-12 אחוז) אלא כדי לעורר ריב ומדון, להשמיע את דעותיהם הקיצוניות ולעורר תסיסה בעיר והם עוד מדברים על "דו-קיום".
ובעיר הזאת היו גם נציגים מהצגזר הערבי שחשבו והתנהגו אחרת, לא הם לא היו "ערביי מחמד" ולא חשבו כמו "היהודים הציוניים", היו להם השקפות משלהם אבל במועצת העיר פעלו שכם אחד עם כולם למען תושבי העיר.
אבל הזמנים השתנו, הרחוב הערבי הפך לקיצוני יותר, ראה נציגיו בכנסת, הבעיות הלאומיות העפילו על שאר הנשואים והתוצאה נראתה היטב ברחובות חיפה בשנה האחרונה. וראו איזה פלא, אף אחד, מהסיעות בכנסת ישראל חוץ אולי ממר"צ, לא העלה על דעתו להקים קואליציה עם המפלגה הערבית המאוחדת או אלא שקדמו לה. שאלתם פעם למה? איפה הדמוקרטיה השוויונית? מדוע שהמפלגות הערביות בכנסת שמייצגות כ-20 אחוז מתושבי ישראל לא יהיו בקואליציה? אולי נציג שלהם גם יהיה חבר ועדת חוץ ובטחון? הרי הם אזרחים שווי זכויות
אבל מה שלא טוב ולא יוצא לפועל בכנסת יכול ללכת ברשויות המקומיות? למה המפלגות הערביות שותפות בערים מעורבות בקואליציה העירונית?, למה בחיפה לא? התשובה היתה במסיבת העיתונאים של מי שלא חזר מדבריו בעבר אבל ויתר על תפקיד ראש העיר מבלי שיצא מהקואליציה. אם דעות כאלה אי אפשר להקים קואליציה של שותפות !
והיתה עוד דמות בפרשה הזאת. ראש העיר חיפה שגילתה חוסר הבנתה בפוליטיקה כשמיהרה לחתום הסכם קואליציוני עם המפלגה שנציגיה תומכים בטרור ומשווים בין דאע"ש לצינות. מבחינתי אין הבדל אם נציג מפלגה כזאת, מכהן כסגן ראש עיר או כיו"ר ועדת תרבות. עצם צירופו לקואליציה , כשהוא מחזיק בדעות כאלה ולא זז מהם, מהווה בעיה עקרונית שקשה להתגבר עליה.
איך תתנהל קואליציה כשיושבים בה נציגים כאלה? האם הם לא יביעו את דעתם בכל הזדמנות שתיקרה בפניהם? האם לא ינסו להביא את השקפת עולמם לידי ביטוי בוועדות שבהן ישבו? הקדנציה בעירייה רק החלה, ה"דו קיום" של הקואליציה יעמוד עוד למבחן פעמים רבות.