בעת שחרור של מטופלים מאשפוז, פעולות פשוטות כמו העברת ההסברים בשפת האם של המאושפז יכולות להקטין בכמעט 50% את הסיכון לאשפוז חוזר, כך עולה ממחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, מכון כללית למחקר ולמרכז הרפואי רבין ופורסם בכתב העת היוקרתי BMJ Quality & Safety.
"אשפוזים חוזרים הם בעיה קשה – בוודאי למטופלים עצמם, שמוצאים עצמם שוב באשפוז, ולמערכת הבריאות בכלל. במחקר הנוכחי הראנו שדרך מספר פעולות פשוטות אפשר להקטין בצורה משמעותית את התופעה", אמרה פרופ' אפרת שדמי מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה ומחלקת תכנון מדיניות בכללית, מעורכות במחקר.
תופעת האשפוז החוזר זמן קצר לאחר השחרור מבתי החולים היא תופעה רחבת היקף שמעסיקה מערכות בריאות בארץ ובעולם. לדברי החוקרים, אחד מתוך חמישה מבוגרים (בני 65 ומעלה) שב לאשפוז במהלך 30 יום משחרורו מבית החולים. בישראל הנושא הוא בעל חשיבות מיוחדת, לנוכח הנתונים המלמדים על תפוסת מיטות אשפוז מהגבוהות בעולם.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים, ד"ר נוסייבה ריאן-גרה מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה, בהנחיית פרופ' שדמי, ופרופ' רן בליצר מנהל מכון כללית למחקר וד"ר בועז תדמור סגן מנהל המרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית, לבדוק מה יכול לגרום להפחתה באשפוזים חוזרים.
במחקר שנערך במשך שנה, השתתפו 600 מטופלים המייצגים את המגזרים השונים של החברה הישראלית שאושפזו במחלקות הפנימיות של המרכז הרפואי רבין של שירותי בריאות כללית. המטופלים מילאו שאלונים במהלך האשפוז וכשבועיים לאחר השחרור. בנוסף, נבדקו נתונים לגבי גורמי סיכון קליניים של המטופלים ונתונים על צריכת שירותי בריאות לפני האשפוז.
מתוצאות המחקר עולה כי הסיכון לאשפוז חוזר קטן ב 19%-44% כאשר השחרור מאשפוז מותאם תרבותית למשוחרר: כך למשל, ההסברים לגבי המשך הטיפול לאחר השחרור נעשים בשפה אותה המטופל מדבר, כאשר האחיות והרופאים שמבצעים את ההדרכה מוודאים כי המטופל הבין את ההנחיות להמשך הטיפול וכאשר דואגים שבן משפחה ששולט טוב יותר בעברית נמצא בתהליך השחרור.
"העומס הרב באשפוז לא תמיד מאפשר להתאים את הטיפול לשפה ולתרבות של כל מטופל, מה גם שעד כה לא היה ברור איך לבצע התאמות אלו. במחקר הראנו לראשונה שפעולות פשוטות וזמניות יחסית, כמו ווידוא כי ההסברים לשחרור ניתנים בשפה אותה המטופל דובר ושילוב בן משפחה בתהליך ההדרכה לשחרור, אכן תורמות להבנה של המטופל וחשוב ליצור תנאים שיאפשרו יישום שלהם גם בהתחשב בעומס הרב שיש על צוותים מטפלים", אמרה ד"ר ריאן- גרה.
"תוצאות המחקר מדגישות את חשיבות שיפור הכשירות התרבותית של הצוותים המטפלים ומדגיש את חשיבות הכנת המטופל לשחרור באופן הלוקח בחשבון את יכולת המטופל לקלוט הנחיות טיפול רבות ומורכבות", הסביר ד"ר בועז תדמור סגן מנהל המרכז הרפואי רבין.
"בזכות מחקר זה ודומים לו אנו מצליחים להבין מהי ההתאמה האישית והתרבותית הנדרשת בכדי לסייע למטופלינו הסובלים מתחלואה מורכבת לצלוח את מסלול הטיפול וההחלמה לאחר אשפוז, על מנת למנוע אשפוז חוזר. אנו גאים בתהליכי העבודה שאנו מטמיעים, לרבות כלי ניבוי מתקדמים המסייעים יומיום למטופלים אילו", אמר פרופ' רן בליצר מנהל מכון כללית למחקר.
"מחקרים אחרים בארץ ובעולם התייחסו לכלל המטופלים כמקשה אחת ולא בחנו הבדלי תרבות ושפה. ייתכן וזו אחת הסיבות לכך שתכניות התערבות רבות בעולם לא מצליחות למנוע אשפוזים חוזרים התרומה של מחקר זה היא בכך שהוא בחן לראשונה אוכלוסיות מרקע תרבותי שונה. מחקר זה פורץ דרך בכך שהוא מאיר גם לאחרים את הדרך האפשרית לבצע התאמות אישיות במסלול המורכב של מניעת חזרה לאשפוז תוך זמן קצר לאחר שחרור מבית החולים, לאילו הזקוקים לכך ביותר", סיכמה פרופ' שדמי.