בני הזוג שניהם רופאים צעירים ולהם שני ילדים כלב וחתול הגיעו לבית הדין הרבני אחרי שהבעל חשד שאשתו בוגדת בו עם חבר לעבודה והאישה לעומת זה טוענת כי בעלה פרנואיד שמדמיין דברים כבר תקופה ארוכה.
ההחלטה להתגרש מקובלת כנראה על שני בני הזוג. "אני כבר לא יכולה לסבול את הטענות של בעלי על בגידה. מהשנה הראשונה הוא חשד שאני בוגדת בו ולמרות זאת המשיך לנהל חיים תקינים מעבר לוויכוחים קלים פה ושם".
הבעל לעומת זה הדגיש בפני עורכת הדין שרין סולן כי מעולם לא חשד באשתו עד לפני כמה חודשים שפשוט לדבריו ראה בעיניים מקרה שהשאיר אותו המום.
לדבריו באותו מקרה הבחין כי המאהב של אשתו נוהג כמעט בכל יום להקפיץ את אשתו הביתה בדרך חזרה ושני רחובות מהבית הם עוצרים ויושבים לפחות חצי שעה באותו "ומדברים" לטענתה.
אחרי שהסכימו להפריד כוחות התעורר ויכוח סביב הדירה שנפתר אחרי שהחליטו למכור אותה, להחזיר משכנתה ולחלק את הכסף שווה בשווה. אפילו על המזונות הם הסכימו. עו"ד סולן נדהמה לגלות שעיקר המחלוקת שדורשת את התערבות בית הדין היא סביב החתול והכלב.
"הלקוח שלי מבקש לקבל את הכלב מאחר ולדבריו הוא זה שטיפל בו, הוא זה שרכש אותו והוא זה שמגדל אותו" אמרה עורכת הדין.. "אני מחזיק בידי את מסמכי הרכישה של הכלב", אמר הבעל כהוכחה לבעלות. לגבי החתול הוא הציע "הורות משותפת".
בית הדין נתן לצדדים חמישה ימים להשיב לדרישות של האחד מהשני בטרם יקבל החלטה. בית הדין רמז לצדדים כי אין זה מקובל לעסוק בדברים האלה בשעה שלפתחו של בית הדין יש בקשות שהן בגדר דיני נפשות.