בני זוג שנישאו לפני שלוש שנים והביאו ילד אחד לעולם, פנו בצוותא לבית הדין הרבני. האישה מבקשת גירושין, הבעל מבקש שלום בית. האישה טוענת כי בעלה קמצן חולני עד כדי כך שהדבר גובל בחוסר שפויות.
תחילתה של הדרמה, כשהבעל החל בתוכנית קיצוצים, תחילה במוצרי מזון לבית. לאחר מכן בהוצאות החשמל ולבסוף בהוצאות המים. בבקשה לבית הדין הרבני מציינת האישה באמצעות עורכת הדין שרין סולן כי בעלה אסר עליה להתקלח יותר מפעם אחת ביום בנימוק כי מדובר בבזבוז מים מיותר.
עיקר קמצנותו באה לידי ביטוי ברכישת מוצרי מזון. "הגענו למצב שעד שלא סיימנו את כיכר הלחם הפרוס שקנינו, הוא סירב לקנות לחם חדש. כך היה מצב שהיינו נתקעים לעיתים קרובות בלי לחם. באותה מידה הוא נהג עם בתנו התינוקת עד שלא סיימה את קופסת המזון שלה הוא אסר עלינו לקנות חדשה".
עו"ד סולן מציינת עוד כי במקרים קיצוניים הוא אסר על אשתו לשים מלח באוכל כי מלח מגביר לדבריו את הצימאון וזה מגביר את הצורך ברכישת בקבוקי משקה קל."לשיא הגיעו הדברים, כשהבעל החליט להוציא מהבית את שני תנורי החימום שאמורים לחמם לנו את הבית ואת חדרה של בתנו" טוענת האשה.
הבעל, בבקשה לשלום בית, טוען כי טענותיה של אשתו מופרזות. הוא הודה כי אכן החליט לקצץ בהוצאות השוטפות, מאחר ולדבריו הוא לא בטוח במקום עבודתו וחושש כי יפוטר. הוא מבקש מבית הדין לחייב את אשתו לחזור הביתה עם בתם הקטנה.