שינויי אקלים ושינויים בשימושי הקרקע צפויים להחריף כבר בשנים הקרובות את תופעת שריפות היער הקיצוניות. עד שנת 2030, מספר השריפות הקיצוניות (wildfire) בעולם צפוי לעלות בכ-14%, עד שנת 2050 בכ-30% ובלא פחות מ-50% עד סוף המאה, כך עולה מדוח מומחים של ה- UN Environment Programme שיוצג בוועידת עצרת האו"ם בנושאי סביבה שתתקיים בנירובי בסוף החודש.
עוד עולה מהדו"ח, שאפילו האזורים הארקטיים לא יהיו חסינים, וגם שם צפויה עלייה משמעותית במספר שריפות היער. "אחת ההמלצות החשובות של הצוות, שנכונה בוודאי גם לישראל, מכוונת לשינוי משמעותי בהקצאת המשאבים ושיפור המוכנות להתמודדות עם מניעת השריפות", אמרה פרופ' לאה ויטנברג, ראשת החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה והחברה הישראלית בין כותבי הדוח.
המחברים מציעים לממשלות ברחבי העולם לאמץ נוסחת מוכנות חדשה "שני שליש-שליש" לפיה, יש להשקיע שני שליש מהמשאבים בתכנון, מניעה, מוכנות, ושיקום יערות ומערכות אקולוגיות ורק שליש מהמשאבים במאבק באש. על פי הדוח, שכותרתו Spreading like Wildfire: The Rising Threat of Extraordinary Landscape Fires, מצביעים החוקרים על כך שהסכנה להקצנה באירועי השריפות מאיימת כמעט על כל אזורם כדור הארץ, כולל באזורים הצפוניים והארקטיים שעד כה לא סבלו כמעט משריפות. "המציאות היא שבכל מקום בו יש עצים, צפויות שריפות", אמרה פרופ' ויטנברג.
לדברי החוקרים, לשינויי האקלים, ההתחממות הגלובאלית ואירועי השריפות הקיצוניות השפעה הדדית: השריפות הופכות תכופות וחמורות יותר בשל מחסור בגשמים והעלייה בשנות בצורות, ירידה בלחות, הישנות גלי חום, משטר רוחות המקצינים בעת עונת השריפות. במקביל, השריפות הגדולות הורסות מערכות אקולוגיות רגישות ועתירות פחמן ומחריפות בכך את ההתחממות הגלובאלית.
במטרה למנוע שריפות קיצון, המחברים קוראים לשילוב נתונים וניטור, יחד עם ידע מקומי ולהגברת שיתופי הפעולה המקומיים והבין לאומיים.
"אנחנו בעצם אומרים לממשלות בכל העולם שהם שמים את הכסף במקום הלא נכון. אין ספק שצריך לספק ללוחמי האש שנלחמים בחזית אל מול האש את מיטב האמצעים להצליח במשימתם אולם אם חלק ניכר מהמשאבים יושקעו במניעת השריפות נוכל גם בדרך זו לסייע בביצוע עבודתם בצורה יעליה ובטוחה יותר", אמרה פרופ' ויטנברג.
עוד מציינים החוקרים כי השריפות משפיעות באופן לא פרופורציונלי על המדיות העניות בעולם ומונעות את התקדמותן לקראת יעדי הפיתוח ברי הקיימא של האו"ם. לדבריהם, יש לתת את הדעת לנזקים הסביבתיים והבריאותיים החמורים יותר בקרב תושבי המדינות העניות הנפגעים משריפות. התמודדות יעילה יותר עם תופעת השריפות מחייבת הבנה של התנהגות האש, פיתוח ממשק אדפטיבי ויעיל מחייב שילוב של ידע מדעי ומדיניות , רגולציה מתאימה ותמריצים לניהול מתאים של השטחים הפתוחים.
הדו"ח מסתיים בקריאה לאימוץ תקנים בינלאומיים לשמירה על ביטחונם ובריאותם של לוחמי אש ולמזעור הסיכונים – במהלך כיבוי השריפות ולאחריהן. התקנים כוללים את העלאת המודעות לסכנות שבשאיפת עשן, התמודדות עם אירועים מסכני חיים ומתן גישה ללוחמי אש לתזונה ראויה, מנוחה וזמני התאוששות מספקים בין משמרות.