ח"כ מראענה: "החוק החדש נובע מכך שפסיכולוג ופסיכולוגית מחויבות לשמור על חסיון לקוחותיהם והדברים שאמרו להם בטיפול הפסיכולוגי. הרציונל מאחורי דרישת חסיון זו הוא שמי שניגש או שניגשת לטיפול פסיכולוגי חושף את כל צפונות ליבו לפני המטפל. למעשה, הצלחת הטיפול תלויה בחשיפה המוחלטת הזאת. אך עד כה, נפגעות תקיפה מינית והמטפלות שלהן נדרשו למסור לבית המשפט מסמכים וחומרים מהטיפול הנפשי, כראיה.

צילום דוברות הכנסת
"זהו למעשה עוול נוסף שנגרם לנפגעת ופגיעה נוספת. חילול נוסף של המרחב האישי והפרטי שלה. מעבר לכך, יש בפגיעה זו מספר סכנות: ראשית היא עלולה להביא למצב שבו נפגעות ונפגעי עבירות מין יימנעו מלפנות לקבלת סיוע נפשי מחשש שהדברים שיאמרו ייחשפו במסגרת ההליך המשפטי. כמו כן, עולה החשש שסניגורים יעשו שימוש בעצם האפשרות לחשוף את החומר כדי להפעיל לחץ על מתלוננות, כך שיעדיפו לוותר על עדותן או על קיום ההליך הפלילי כדי להגן על פרטיותן.
"חשיפת חלק מהתיק הפסיכולוגי של מתלוננת, מאיימת גם על עצם היכולת לקיים טיפול. ללא ביטחון בסודיות, המטופלת לא תהיה מסוגלת לאפשר לתוכן הלא מודע והטראומטי לעלות ואילו הפסיכולוגית עלולה להסיט את הטיפול, גם באופן בלתי מודע, מתוך ניסיון ליצור תיעוד "אמין" לאותה עת שבה עלולות הרשומות להיחשף.
"במקרים של פגיעה מינית, מתקיימת פגיעה אנושה בזכויות המתלוננת, וחדירה חוזרת של הפוגע אל המרחב הפרטי ביותר שלה. הדרישה לחשיפת מידע אישי, עלולה להיות בגדר עוול כפול: פעם הוא חדר לגופה ועכשיו נדרשת חדירה לנפשה.
את החוק יזמה בעבר שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, ואני גאה לעמוד יחד איתה לצד הנפגעות והנפגעים. זהו הישג נוסף שלנו, לאחר שלאחרונה עברה בקריאה טרומית הצעת החוק שלי לחלופת מאסר לנשים הרות ואימהות."