"לעברת את שרלוק הולמס" הוא סיפור מרתק המתחקה אחר יצירתם של התרגומים הראשונים לעברית של סיפוריו הבלשיים של ארתור קונן דויל.
הסאגה הספרותית, התרבותית והאידיאולוגית הנפרשת בספר, עוקבת אחר הדמויות העיקריות שהיו מעורבות במהלך, בהן מתרגמים ועורכים, עיתונאים ומבקרים, מחזאים ומדפיסים. אגב כך נדונות בספר אחדות מן הסוגיות העקרוניות שבהן התלבט עולם התרבות העברי-הלאומי בשנותיו הראשונות: כיצד יוצרים ספרות עברית-לאומית חדשה? מה יש להותיר מחוצה לה? מהו מעמדה של הספרות המתורגמת? ומה בין ספרות ילדים לספרות מבוגרים בהקשר הלאומי?
היבוא התרבותי של דמות הבלש הנודע לארץ ישראל בתקופת המנדט, מוצג בספר על רקע הקשרו התקופתי: התפיסה האידיאולוגית שנלוותה ליצירת התרגומים הראשונים, הפולמוס המפתיע שנלווה לא אחת להופעתם, ומגוון האופנים הכתובים והמומחזים שבהם נעשה שימוש פוליטי בדמותו של הולמס בתקופה זו.
בשולי הדברים נחשף גם יחסו המורכב של היישוב העברי לספרות ולתרבות האנגלית, בתקופה שבה היחסים בין היישוב העברי לשלטון הבריטי בארץ ישראל היו ממילא מתוחים ומורכבים
בחלקו האחרון של הספר, מתפרסמים לראשונה (!) שני תרגומים לסיפוריו הקצרים של קונן דויל, שתורגמו בידי זאב ז'בוטינסקי וחבריו בכלא עכו, בקיץ 2020, ואשר טרם ראו אור עד היום.
ד"ר ראובן גפני חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה. לשעבר עורך כתב העת "עת־מול", סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי בירושלים, מנהל הוצאת "תבונות" של המכללה האקדמית הרצוג, וכיום ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת. חיבר כמה ספרים על בתי כנסת ושכונות בירושלים.