"נפטר ניצול השואה האחרון"- זו תהיה הכותרת בכל העיתונים באחד הימים בעשור הקרוב.לא יהיו עוד אנשי עדות, הנסיעות לפולין ילכו ויתמעטו, והקשר שלנו, כיהודים, לשואה הגדולה שעברה על עמנו ילך ויתפוגג. מה עושים? איך מוודאים שזיכרון זה לא ישכח? יוזמה של מספר פעילים חברתיים לצום ביום השואה הולכת ומתרחבת והשנה מצטרפים אליהם ניצולי שואה שקוראים לציבור לאמץ את היוזמה ולצום.
"צום נזכור", יוזמה של פעילים חברתיים לצום ביום השואה, הולך ותופס תאוצה. היוזמה, שקמה לראשונה ב2016, זוכה השנה לראשונה לתמיכתם של ניצולי שואה. הצום, החל לפני שלוש שנים ביוזמתם של פעילים חברתיים ירושלמים, דתיים וחילוניים, שקראו לחבריהם באמצעות הרשתות החברתיות להצטרף אליהם ולצום ביום השואה שחל מדי שנה ב-כ"ז ניסן, התאריך העברי לפרוץ מרד גטו ורשה.
לדברי אסף בנר, מנכ"ל "חותם" לשעבר ואחד מיוזמי הצום: "הרגשנו שזיכרון השואה מתחיל להפוך למעומעם. כשהיינו תלמידים שמענו ביום השואה סיפורים של ניצולים בבתי הספר, ראינו במו עינינו את אלו שניצלו מהתופת, ושמענו ישירות מהם על הזוועות ועל האובדן הנורא. אבל בשנים האחרונות מספרם של הניצולים הולך וקטן, הזכרונות שלהם הולכים ומתעמעמים וזיכרון השואה משתנה לנגד עינינו,"
לדברי בנר ״השואה היא אירוע ייחודי בתולדות עם ישראל ובתולדות העולם. הדור שלנו, הוא הדור האחרון לעדויות והדור הראשון לזיכרון. עלינו מוטלת החובה לשמר ולהנחיל את הזיכרון לדורות הבאים ולעמים אחרים. זו משימה לא פשוטה אבל אנו מרגישים שזו החובה שלנו. זהו הצום הישראלי הראשון״.
הבחירה לצום איננה מגיעה ממניעים דתיים״, אומרת מיה שריג, חילונית מירושלים, מיוזמי הצום. ״הצום הוא הדרך הכי יהודית לזכור אירועים טראומטיים שקרו לעם ישראל. מרבית הצומות בלוח השנה היהודי הם צומות לאומיים הנובעים מטראומה לאומית, ולכן, הבחירה שלי כחילונית היא לצום על האסון הגדול ביותר שפקד את עמנו״.
השנה, כאמור, הצטרפו ניצולי שואה למיזם והם קוראים לציבור הישראלי להצטרף ולצום: ״זוהי יוזמה מרגשת שאנו תומכים בה בפה מלא. אנא צומו ביום השואה, אנחנו לא נהיה כאן לנצח לספר את הסיפור שלנו״. לדבריהם, הדרך היהודית לזכור היא כל כך חשובה, בטח בימים שיבואו בהם לא יהיו עדויות ממקור ראשון.