אחרי 25 שנות נישואים עלו חיי בני הזוג על שרטון. הבעל עובד הייטק, האישה עובדת רוקחת בכירה. דיוני הגירושין התנהלו בשנה האחרונה ברוגע ולפני כחודש וחצי הגיעו בני הזוג לסיכום. האישה עמדה על קבלת הכתובה במלואה הבעל הסכים לסכום סימלי, לבסוף הושגה הבנה.
האישה באמצעות עורכת הדין שרין סולן טענה בין היתר כי עילת הגירושין היא בעיקר התנהגותו של בעלה שניהל לדבריה קשר עם שתי נשים בו זמנית ולכן היא לא יכולה לחיות איתו. כל מה שנותר לאישה ולבעל כדי להפרד היה להגיע להסכם על חלוקת הרכוש. אחרי שסיכמו כי האישה תרכוש את מחצית הדירה מבעלה ותמשיך להתגורר בו עם שלושת ילדי בני הזוג, נותר לחלק את התכולה.
עו"ד סולן הבהירה כי תכולה היא בדרך כלל ענין שולי ולכן יעצה לאישה שלא להתמקח יתר על המידה, במיוחד לאחר שהגיעו להסכם על הרכוש המהותי של בניי הזוג וזו הדירה. בשלב מסוים כשהבעל החל לארוז את דבריו הוא ארז גם את המראה. מראה שהוא ייצר בהיותו נגר חובב. "זו אומנות לשמה. מדובר כאן בעבודת נגרות והלבשת המראה ולכן אני לא אוותר עליה", הוא הבהיר לאישה. האישה טענה מנגד כי היא לא תוותר על המראה: "התרגלתי אליה אני נראית בה מצוין…" אמרה לבעל "ולכן לא אוותר עליה".
בשלב מסוים כשכל ההסכם שהושג קודם לכן אחרי אין ספור דיונים עמד להתפוצץ הבהירה האישה, "אני מוכנה לוותר על הכתובה, אבל לא מוותרת על המראה". הבעל התעקש גם הוא ולמרות שהיה סיכום כמעט גמור וחתום, בני הזוג נשלחו לגישור. "ההגעה לסיכום במקרה הזה היתה מורכבת וכללה לא מעט דיונים, אבל לפעמים פרט קטן יכול לשגע את אחד מבני הזוג ולגרום לפיצוץ ההסכם, חבל".