מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר תנועת עיר ואם ויו"ר התא החרדי בעבודה שערכה מחקר מקיף על מערכת החינוך החרדי בישראל : "אנחנו מכירים כבר שנים את הסיפורים על מערכת החינוך החרדית – מורות שמפוטרות כל שנה, גננות עם 15 שנה ותק שמרוויחות פחות משכר מינימום, ילדים ששבוע לפני תחילת שנת הלימודים לא יודעים איפה ילמדו בכיתה א', ילדים עם צרכים מיוחדים שלומדים בתת תנאים והמון נושרים. כשעבדתי על המחקר הייתי בטוחה ששום דבר לא יפתיע אותי, ועדיין מצאתי את עצמי יושבת עם דמעות של זעם וכאב בעיניים מול הנתונים המזעזעים ומול הפערים בין מערכת החינוך החרדית לממלכתית. חמישית מתלמידי ישראל לומדים בחינוך החרדי – מאות אלפי ילדים, ילדות, מורות, מורים וגננות שנופלים בין הכיסאות של העסקנים החרדים ושל המדינה, ושלאף אחד לא אכפת מהם. את הבושה הזו הגיע הזמן להפסיק"
וכך נאמר במחקר : מהנתונים הסטטיסטיים, מדוחות מבקר המדינה, מהסקרים שערכנו ומשיחות שקיימנו עם הורים, מורים ואנשי משרד החינוך, עולה תמונת מצב עגומה של מערכת החינוך החרדית בישראל. כתוצאה מכך, זכותם הבסיסית של ילדים וילדות חרדיים לחינוך נפגעת. זכויות העובדים של מורות, מורים וגננות במגזר החרדי נפגעות אף הן. בנוסף, כספי הציבור מנוהלים בזלזול ומבוזבזים בחוסר יעילות. הנזקים, אם כך, אינם רק כלכליים, אלא גם חינוכיים וחברתיים.
מוסדות החינוך החרדיים, המשרתים כחמישית מתלמידי ישראל, נמצאים בבעלות פרטית של מגוון עמותות. כתוצאה מכך, משרד החינוך נאלץ להתמודד עם בתי ספר בבעלות פרטית ובאחריות המדינה – כאשר בפועל הוא ערוך להתמודד עם בתי ספר שבבעלות ובאחריות המדינה. המדיניות ביחס לבתי ספר פרטיים התגבשה רק בדיעבד, טלאי על גבי טלאי. המדינה מפקחת על בתי הספר האלה ומתקצבת אותם – אך כיוון שאינם שייכים לה, יכולתה לממש את אחריותה כלפיהם חלקית בלבד.
כיוון שחלקים נרחבים ממערכת החינוך החרדית זכאים לתקצוב חלקי בלבד, השלמת התקציב נעשית באמצעות תשלומי הורים ותרומות. גם בבתי הספר לבנים ברשתות החינוך, אחוז על ידי משרד החינוך, נדרשת תוספת תקציב עבור השעות הנוספות 100המתוקצבים בחודש הלימודים הנוסף בקיץ. גם היא ממומנת מתשלומי ההורים. כפועל יוצא מכך, דווקא הציבור החרדי – בו מספר הילדים הממוצע למשפחה גבוה יותר והמצב הסוציו-אקונומי הממוצע .123נמוך יותר – משלם עבור חינוך סכומים גבוהים במיוחד מדי חודש
פוליטיזציה וקשרי הון-שלטון
חוק חינוך ממלכתי נועד לנתק את בתי הספר מהמפלגות המזוהות עימם, אך מערכת החינוך החרדית נותרה מחוברת ישירות למערכת הפוליטית. החינוך העצמאי קשור ליהדות התורה, ובעיקר לאגודת ישראל; מעיין החינוך התורני קשור לש”ס. הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שבעלי תפקידים ברשתות החינוך משמשים לעיתים בתפקידים בכירים במפלגה. גם עמותות החינוך הפרטיות קשורות לעיתים קרובות לפוליטיקה החרדית, נמצאות בבעלות עקיפה של פוליטיקאים חרדים וכיוצא בזה. עם השנים, יצרה מערכת החינוך החרדית, שכמעט כולה בבעלות פרטית, אליטה חדשה במגזר החרדי – בעלי עמותות החינוך. מדובר בשכבה צרה של עסקנים שצברו עוצמה אדירה בקרב הציבור החרדי, שווה לזו של רבנים ופוליטיקאים. החופש היחסי של מוסדות חינוך פרטיים לסנן תלמידים, התקציבים האדירים שעוברים דרכם והכוח שלהם כממונים על חינוך הקהילה – הקנו להם מעמד חסר תקדים.
מודעות נמוכה לכשלים
ציבור בכלל, והציבור החרדי בפרט – כולל בעלי תפקידים במשרד החינוך וקובעי מדיניות – אינם מודעים לרבים מהכשלים המובנים שפורטו לעיל. אלה כמה מהסיבות לכך: 1 .במגזר החרדי לא מכירים את מערכת החינוך הכללית, ולא יודעים, לרוב, כיצד נראים ומתנהלים בתי ספר בחינוך הממלכתי-חילוני או הממלכתי-דתי. כתוצאה מכך הם אינם מודעים לפערים לרעתם בתחומים כמו שכר וזכויות העובדים, שירותים לתלמידים, תשתיות ומבנים ועוד. 2 .כיוון שהתקשורת החרדית החלה להתעניין בנושא רק לאחרונה, במשך שנים שררה בורות בציבור החרדי גם ביחס למכלול התנאים במערכת החינוך המגזרית עצמה. ריבוי הגורמים המעורבים תרם לכך שכל צד – הורים, מורים, מנהלים – הכיר את התמונה מנקודת המבט שלו בלבד. כך, למשל, פעמים רבות הורים אינם מודעים לתנאי ההעסקה הפוגעניים של מורים, על אף שהם משפיעים ישירות על חינוך ילדיהם. 3 .כל מערכת שאיננה נתונה לפיקוח ולבקרה נוטה להתנוון ולהתדרדר. מערכת החינוך החרדית לא עברה בעשורים האחרונים שינויים משמעותיים, ולא השקיעה בהערכה מחדש, בשיפור או בהתחדשות מבחינת תכנים, שיטות לימוד ועוד. כפועל יוצא מכך, הפערים בינה לבין מערכות חינוך מפוקחות יותר בישראל הולכים וגדלים
עורכי המחקר ממליצים על מנת ליישם את פתרונות הביניים, כמו גם את הפתרון הכולל, יש להעלות את המודעות בקרב הציבור החרדי לזכויותיהם של מורים, הורים ותלמידים. לשם כך יש להפיץ מידע להורים ולעובדי ההוראה החרדיים; לרתום גורמים מרכזיים בקהילה – רבנים, כלי תקשורת ועוד – לתמוך בשינויים המערכתיים הנדרשים; ללוות את התהליך בקמפיין בתקשורת החרדית, על מנת להכשיר את דעת הקהל למהלך ולא להפקיר את המגרש התקשורתי בידי גורמים בעלי אינטרסים כלכליים ופוליטיים.