ראש הממשלה התפאר בשבוע שעבר שישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות מקורונה (Covid-19). לא ברורה מהימנות המקור עליו הסתמך, אך נכון לבחון את מצבנו באמצעות המדדים המקובלים, הלוקחים בחשבון את גודלה היחסי של המדינה. אם נבחן זאת ביחס למליון תושבים, מצבנו רחוק מלהיות מזהיר.
ד"ר ענבל הקמן ועו"ד עדן דרוקמן-רפאלי מציינים כי דבריהם לא באו לבחון האם המדיניות הממשלתית נכונה – אלא לבחון כיצד ישראל הצליחה להתמודד עם הקורונה בהשוואה ליתר המדינות המתקדמות, באמצעות נתונים שעיבד עדן דרוקמן רפאלי, ואשר נאספו על ידו כבר מחודש ינואר.
הנתונים מאפשרים להבין כיצד הצלחנו להתמודד עם הקורונה ביחס לעולם ובייחוד ליתר המדינות המפותחות. כל הצגת נתונים, מעלה מחלוקות וטענות על אופן הצגתם ומשמעותם, ובמקרים רבים טענות מוצדקות. השתדלנו להציג אותם מזוויות שונות. אנו מאמינים כי צירופם יחד מייצר תמונה רחבה דיה.
נדבקים למיליון: כמו אנגליה, גרוע מחוביי שבסין
נכון ל-16 באפריל בצהריים, בישראל 12,591 נדבקים (מאומתים), שהם 1,455 נדבקים למיליון. השוואת ישראל לעולם: ישראל נמצאת בחלק העליון של רשימת המדינות שלא הצליחו לעצור את ההתפרצות. שכן בדירוג מספר הנדבקים למיליון, ישראל נמצאת בחלק העליון של הרשימה במקום ה-13, הן ביחס ל-157 מדינות העולם והן ביחס ל-34 המדינות המפותחות (OECD). , יובהר כי בכל ההשוואות בפרסום זה, בחנו רק את המדינות בהן מעל מיליון תושבים.
ישנן 144 מדינות בעולם (ביניהן 21 מדינות מפותחות),שמצבן טוב משלנו. בשלב הנוכחי בישראל (שטרם הגיע לנקודת השיא), מספר הנדבקים למיליון חצה את מספר הנדבקים למיליון בנקודת הזמן של שיא ההתפרצות בסין, במחוז חוביי – המחוז שבו פרצה המגיפה ומרכזה בסין. שם מספר הנדבקים מנקודת הזמן בשיא ועד היום עמד על 1,149 נדבקים למליון (מספר הנמוך במעל 20%, מזה של ישראל).
לשם השוואה, גם מצבה היחסי של איראן, עם 929 נדבקים למליון, טוב יותר מזה בישראל. ויותר מכך, היקף ההדבקה בישראל ביחס למיליון תושבים, זהה להיקף באנגליה, דבר המציב את שתי המדינות בחלק העליון של דירוג הנדבקים למיליון במדינות המפותחות. יובהר כי מספר הנדבקים, משקף רק את מספר הנדבקים המאומתים ולא את מספר הנדבקיםהאמיתי, ולכן רגיש מאוד למדיניות הבדיקות (כמות ומתכונת), ולכן מדד זה לבדו נחשב ככלי פחות מהימן להשוואה, ויעיל רק כאשר מצרפים אליו נתונים נוספים שנסקור להלן.
נשאים פעילים למיליון: בשליש העליון של ה-OECD
מספר הנדבקים משקף את היקף התפרצות המחלה בכל מדינה בשיא ההתפרצות. ירידה בכמות הנשאים או סיום כליל של המגיפה בשל החלמה ומקרי מוות, לא יבוא לידי ביטוי במספר הנדבקים, שכן הוא נעצר על מספרם בנקודת השיא. ולכן מספר הנשאים הפעילים הוא הנתון החשוב ביותר כאשר בוחנים את פוטנציאל ההדבקה. המספר משקף את מספר הנשאים (הידועים) של הנגיף בזמן נתון, לאחר הפחתה של מחלימים ומתים, שאינם יכולים להדביק יותר.
בישראל נכון ל-16 באפריל 9,827 נשאים פעילים, שהם 1,135 נשאים לכל מיליון תושבים. כאן מצבה של ישראל מחריף למקום ה-11 בקרב המדינות המפותחות, וה-12 בעולם. כלומר מבחינת נשאים פעילים מצבן של 145 מדינות בעולם, הכולל 22 מדינות מפותחות, טוב יותר מישראל. גם כאן, מדובר בנתון הרגיש למדיניות הבדיקות, ולכן יש לצרף לו נתונים נוספים כדי שיהא מהימן.
חולים קשה למיליון: ישראל לצד אנגליה וטורקיה
המדד הבוחן את מספר ושיעור החולים קשה ואנוש פחות רגיש למדיניות הבדיקות ומספרן ולכן נחשב למהימן יותר. ומנגד, המדד אינו משקף תחלואה עדכנית, אלא כזו שהחלה לפני כשבוע-שבועיים (הזמן שחולף מהדבקה ועד התדרדרות). וכן עשוי להקצין בשל מערכות בריאות המתקשות לעמוד בעומס.
בישראל 174 חולים במצב קשה ואנוש, שהם 20 חולים למיליון, כמעט כמו באנגליה (23) וטורקיה (22). מבחינת ריבוי חולים קשה ואנוש למיליון, ישראל במקום ה-16 במדינות המפותחות (ובמקום ה-18 בעולם). כלומר מצבן של 139 מדינות בעולם, הכולל 18 מדינות מפותחות טוב יותר מבישראל.
מבחינת ריבוי חולים קשה ואנוש למיליון, ישראל נמצאת במקום ה-19 מתוך 34 מדינות ה-OECD. מצבה של יוון לשם השוואה טוב בהרבה (7 חולים קשה למליון), כמו גם הונגריה (6), פולין (4) וסלובקיה (1). מדד זה של החולים הקשים יכול לשמש כדי להבין את היקף העומסים על מערכת הבריאות.
מתים למיליון: 13 מדינות מפותחות במצב טוב מאיתנו
שיעורי ההחלמה והתמותה מעניקים לנו אינדיקציה לא רק על חומרת המגיפה, אלא גם על הגיל הממוצע באוכלוסייה, היכולת לבודד את האוכלוסיות הנמצאות בסיכון ויכולת ההתמודדות של מערכת הבריאות.
במספר המתים למיליון מצבה של ישראל משתפר מעט, היא במקום ה-21 מבין המדינות המפותחות (26 בעולם). כלומר גם בנתון ה"טוב" הזה, עדיין מצבן של 131 מדינות בעולם הכולל 13 מדינות מפותחות טוב משלנו.
אחוז התמונה בישראל עומד על 1.1%, לכאורה מדובר באחוז נמוך ביחס לאחוז התמותה העולמי, העומד על 6.5%, וביחס לרבות ממדינות אירופה (ספרד, איטליה, צרפת,אנגליה, בלגיה, הולנד, ושוודיה), בהן הוא גבוה מ-10%. ברם, יש בנתונים אלו מצג שווא, שכן מצבה האמיתי של ישראל יוודע רק בתום המשבר.
במגיפה בשלבי התפרצות, יש משמעות למושג התיקים הסגורים/פתוחים: למעשה, חישוב אחוזי התמותה עדיין אינו סופי. מרבית הנדבקים, עדיין לא סווגו בין שתי האפשרויות -החלמה או מוות. הם ואנחנו ממתינים לראות כיצד תתפתח אצלם המחלה. תופעה זו קיצונית בנגיף הקורונה שכן משך הזמן מההדבקה ועד המוות או ההחלמה יכול להיות ארוך מאוד. כפי שניתן לראות בגרפים, בישראל 78% מהתיקים פתוחים, בניגוד למשל לגרמניה בה רק 40% מהתיקים פתוחים, ספרד (49%), וקוריאה הדרומית (73%).
השורה התחתונה?
המספרים שמציפים אותנו מכל עבר מספקים תמונת מצב עדכנית על קצב התפשטות המחלה ותוצאותיה. יחד עם זאת, בחירת הנתונים שיוצגו, אופן הצגתם, והפרשנות המוענקת להם עשויות להציג פנים רבות של המציאות. ישראל אכן הציגה שיפור בחלק מהמדדים בשבועות האחרונים, אולם באחרים, לא פחות חשובים, המצב לא השתפר, ואף הוחמר. מבחינה יחסית, איננו בשליש "הטוב" של הטבלה ב-OECD.
נתונים הם אמצעי קריטי להבנת עוצמת האיום, לתכנון תרחישים עתידיים ולעיצוב המדיניות. ניתן להיעזר בהם גם כדי להצדיק (ציבורית) צעדים קשים שמוטלים על הציבור. ואולם, כדי להבין מה עובד ומה לא, עלינו להתבסס על נתונים נכונים ומלאים, ולהסביר מה מקורם. טוב היה אילו הממשלה היתה מפרסמת את המידע שבו היא נעזרת במלואו.