תשלום פיצויים כבד הושת על חברת 'נתן ברמץ יהלומים בע"מ', לאחר שנקבע כי חלים יחסי עובד מעביד
בינה לבין מנהל מכירות יהלומים עמו חתמה על הסכם חלוקת רווחים.
נקבע כי על אף שהעובד הביא עמו בתחילת ההעסקה צבר לקוחות, ואף שהצדדים קבעו
כי יהיה זכאי ל- 40% מהרווחים מהעסקאות אותן יביא – יש להכיר בקיומם של יחסי עבודה בין העובד לחברה.
לדברי עו"ד אלון קורל, המייצג את העובד, החברה העמידה לזכות העובד משרד, הוציאה לעובד תלושי שכר
במהלך 53 חודשי ההתקשרות ביניהם, הפיקה עבורו כרטיסי ביקור עם לוגו החברה, סיפקה לו ציוד לרבות טלפון סלולרי,
ואף פתחה עבורו קופת תגמולים.
לטענת העובד, עמלות המכירה אמורות להיגזר מ"הרווח הגולמי", כלומר הכנסות בקיזוז עלות הקנייה בלבד,
בעוד שהחברה ובעלי המניות טענו כי יש לקזז מהרווח את כל הוצאות החברה הכרוכות בעסקאות. כמו כן,
לטענת העובד מעבר לעמלות על הרווחים סוכם שהחברה תשלם לו שכר בסיס בסך 4,000 שקלים נטו בחודש,
שיועלה מדי שנה.
לגרסת העובד, בעקבות בקשותיו לקבל את הכספים המגיעים לו, החלו בעלי המניות בחברה להתנכל לו.
בסופו של יום, זימנו בעלי החברה את העובד והודיעו לו הפסקת עבודתו בחברה לאלתר, נטלו ממנו את מפתחות המשרד,
ביטלו את תג הכניסה שלו לבניין, וכמו כן, הקו הסלולרי שלו מטעם החברה – נותק.
העובד פנה לעו"ד אלון קורל, המתמחה בדיני עבודה, וזה הגיש בשמו תביעה נגד החברה ובעלי המניות בה,
בטענה כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד, ולכן מגיעים לתובע פיצויי פיטורים ושאר זכויות כחוק.
מנגד טענו החברה ובעלי מניותיה, כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. התובע הוא זה שפנה אליהם בהצעה
לשותפות במיזם האוסטרלי, והוא זה שניסח את ההסכם בין הצדדים, שהיה הסכם שותפות. לטענת החברה,
בהתאם להסכם השותפות, סוכם כי התמורה היחידה שיקבל התובע הינה 40% מהרווחים במיזם,
לאחר קיזוז כלל הוצאות החברה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שדן בתיק, קיבל את עמדת התובע – וקבע כי הוכח שבין הצדדים
אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד, ולפיכך התובע זכאי לכל זכויותיו: פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת,
הפרשי שכר, ימי חופשה ודמי הבראה, נסיעות, הפרשות לפנסיה וכו'.
כמו כן, בית הדין קבע כי התובע זכאי לתשלום העמלות שלו שולמו לו, תוך שפסק כי הרווח ממנו ייגזרו העמלות
הינו ההכנסות מלקוחות התובעת בקיזוז עלות הקנייה, עלות ההובלה והוצאות הבנק.
הסכומים אשר נפסקו לתובע בגין זכויותיו כעובד מסתכמים, יחד עם הצמדה וריבית, בכ – 630 אלף שקלים.
החברה הגישה ערעור על הפסיקה לבית הדין הארצי לעבודה, שטרם נידון.