בעשורים האחרונים ממשיכות להצטבר ראיות מדעיות לכך שעישון פעיל וכפוי (אקטיבי ופסיבי) קשור לעלייה בסיכון לחלות בסרטן השד. מחקר חדש ונרחב שפורסם בכתב העת המדעי Tobacco Control מקבוצת British Medical Journal (BMJ) חושף כי תעשיית הטבק השקיעה סכומי עתק ומאמצים ממושכים כדי לטשטש את הקשר הזה מעיני הציבור תוך שימוש באסטרטגיה לעיצוב מחדש של השיח המדעי והציבורי.
באגודה למלחמה בסרטן אומרים שמהמחקר עולה, כי למניפולציות הנכלוליות של חברות הטבק והניקוטין, אז, ולא מן הנמנע שכמו היום, אין גבולות בהסתרת האמת המדעית וקוראים לנשים להימנע מעישון פעיל ומחשיפה לעישון כפוי.
במהלך המחקר הנרחב בחנו החוקרים קרוב ל-20,000 מסמכים פנימיים של מועצת המחקר לטבק (CTR) והמכון לטבק (TI), (גופים שמומנו על ידי תעשיית הטבק), שנכתבו בין 1950 ל-1998 בנושא הקשר בין עישון טבק ובין סרטן שד. הממצאים שעלו מבחינת המסמכים חשפו תמונת מצב דרמטית, אשר התמקדה באסטרטגיות הבאות:
- מימון מחקרי נגד – תעשיית הטבק מימנה מחקרים שנועדו להדגיש גורמים אחרים לסרטן השד, כגון גנטיקה, הורמונים, תזונה וזיהום אוויר, ובכך ניסתה להסיט את תשומת הלב מאחריות העישון לתחלואה בסרטן השד. חלק מהמחקרים אף הציגו את העישון כפעולה בעלת "השפעה מגינה" בזכות דיכוי אסטרוגן.
- ביקורת שיטתית על מחקרים לא רצויים -גופי התעשייה מיהרו לערער על אמינותם של סקירות ומחקרים שהראו קשר בין חשיפה לעישון ובין סיכון מוגבר לסרטן השד, בעיקר בנוגע למחקרים על השפעות עישון פסיבי, בטענה שקיימות בעיות מתודולוגיות, שגיאות סטטיסטיות, או שהנתונים אינם מספקים כדי לקבוע קשר סיבתי.
- השפעה והסחת דעת במדיה ובדעת הקהל – תעשיית הטבק פעלה לייצר מסרים תקשורתיים ולקדם מחקרים שהראו היעדר קשר בין תחלואה בסרטן ובין עישון, ואף טענה שמקרים של סרטן ריאות בנשים שאינן מעשנות אך נחשפו לעישון כפוי בבית, הם בעצם מקרים של סרטן שד שהתפשט לריאות או טעות באבחנה. בכך ניסתה התעשייה להקטין את מידת התרומה של העישון כתורם לתמותה בנשים.
- השפעה על מדיניות רגולטורית -נציגי התעשייה השתתפו בדיונים על חקיקה נגד עישון, ונקטו מגוון דרכים כדי להשפיע על עמדת רשויות הבריאות. הם הגישו דוחות מטעם "מדענים בלתי תלויים", שלמעשה שיתפו איתם פעולה, ערערו על הנחיות מדיניות ועל הערכת הסיכון של עישון על תחלואה בסרטן, ובמקביל הדגישו את הכישלונות של תוכניות ממשלתיות להפחית את שיעורי התמותה מסרטן השד.
- משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר: "מהמחקר עולה, כי למניפולציות הנכלוליות של חברות הטבק והניקוטין, אז ולא מן הנמנע שכמו היום, אין גבולות בהסתרת האמת המדעית, אבל היא צריכה להיאמר ולהדהד – עישון יכול לגרום לסרטן השד. הימנעות מעישון פעיל ומחשיפה לעישון כפוי תפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד ומחלות נוספות. חברות הטבק והניקוטין, פעלו במניפולטיביות נכלולית בעבר כדי לעודד נשים להתחיל לעשן, ובהתאם לידוע בקהילה המדעית, וכפי שמפורסם בארץ ובעולם, גם היום ממשיכות באותן מניפולציות כדי לפתות ילדות וילדים להצטרף למעגל המכורים באמצעות סיגריות אלקטרוניות הממכרות והמסוכנות."
המחקר מראה כיצד קבוצות ממוסדות של תעשיית הטבק פעלו כדי להשפיע על דעת הקהל הציבורית בנושא סרטן השד, כדי להגן על אינטרסים עסקיים ולא על בריאות הציבור. נחשפת בו אסטרטגיה של הסחת דעת. התמקדות בגורמים אחרים לסרטן השד כדי להמעיט בסיכון שבעישון, לרבות עישון כפוי. החוקרים הדגישו את החשיבות שיש בבדיקה מעמיקה של מימון מחקרים רפואיים ודרישה לשקיפות מלאה בעניין. המחקר פורסם בכתב העת Tobacco Control ב-12 באוגוסט 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל חודש המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק בסרטן השד.
יצוין כי מחקר אמריקאי גדול שנערך בשנת 2016 בדק את הקשר בין סטטוס העישון לפני ואחרי האבחנה בסרטן שד לבין התמותה מהמחלה. לצורך המחקר נאספו נתונים מ-20,691 נשים בגילאים 20-79 שאובחנו כחולות בסרטן שד ממוקם או חודרני בין השנים 1988-2008. 4,562 מהנשים נבדקו 6 שנים לאחר האבחנה. מחצית מהנשים עישנו במהלך חייהן (לפחות 100 סיגריות לאורך חייהן), 20% מהנשים דיווחו כי עישנו באופן פעיל שנה לפני האבחנה בסרטן שד. הסיכון הגבוה ביותר למוות בעקבות סרטן שד נראה אצל נשים שעישנו 30 שנים ומעלה, נשים שעישנו למעלה מ-30 חפיסות בשנה ואצל נשים שעישנו והפסיקו לעשן במהלך חמש שנים לפני האבחנה בסרטן שד, או פחות. מעשנות אקטיביות בשנה שלפני האבחנה בסרטן השד, היו בסיכון גבוה פי 1.25 למוות מסרטן השד, פי 14.5 למוות מסרטן של מערכת הנשימה ובסיכון גבוה פי 6 למוות ממחלות נשימתיות אחרות, לעומת נשים שלא עישנו מעולם.
באשר לחשיפה לעישון פסיבי והסיכון לסרטן שד, במחקר אירופאי נרחב שנערך בשנת 2021 בדקו חוקרים מנורבגיה את הקשר בין חשיפה לעישון כפוי בגיל הילדות ובין הסיכון לחלות בסרטן השד בבגרות. לשם כך הם אספו נתונים של 45,923 נשים לא מעשנות שנולדו בין השנים 1957-1927 שענו בין השנים 19912007 על שאלון בדבר חשיפה לעישון במהלך גיל הילדות. 66% מן הנשים דיווחו כי נחשפו לעישון פסיבי בילדותן. מניתוח הנתונים עולה כי נשים שנחשפו לעישון כפוי בגיל הילדות בידי הוריהן היו בסיכון גבוה ב-11% לחלות בסרטן שד, לעומת נשים שלא נחשפו לכך. סיכון גבוה זה היה דומה לסוגי הקולטנים השונים להורמונים בגידולים. החוקרים מציינים, כי הנתונים מצביעים על כך שהיה ניתן למנוע 1 מכל 14 מקרי סרטן השד בקרב אוכלוסייה של נשים לא מעשנות, אילו לא היו נחשפות לעישון פסיבי בילדות. לדעת החוקרים, נטל הסרטן הנגרם מחשיפה לעישון פסיבי הוא ככל הנראה גבוה משהעריכו בעבר.
יצוין כי בסקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן אשתקד בקרב 507 נשים בגיל 25 ומעלה נשאלו המשתתפות לגבי אורח החיים המשפיע על הסיכון לחלות. על פי התוצאות, כ-49% ידעו כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד, כ-42% סברו כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות ו-37% גם ציינו שאכילה מאוזנת עשויה להפחית את הסיכון. כ-30% ידעו כי קיים קשר בין עודף משקל ובין סרטן השד ורק 20% ידעו כי שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לחלות.
–ובתוך כך נודע כי לרגל חודש המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק בסרטן השד, המצוין באוקטובר, האגודה למלחמה בסרטן פרסמה נתונים מעודכנים והמלצות בריאות לציבור הנשים בישראל. על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, עד סוף שנת 2025 יאובחנו בישראל כ-5,730 נשים עם סרטן השד, שהן כ-16 מאובחנות חדשות המתגלות מדי יום, וכ-1,000 ככל הנראה ימותו מהמחלה.
המלצות מומחי האגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם של סרטן השד:
- בכל גיל – הכירי את שדייך. אם גילית שינוי כלשהו, גוש, הפרשה מהפטמה או ציור ורידים מוגבר, פני לרופא ודרשי לברר את טיבו. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (אך בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).
- בכל גיל – לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) או ממוצא אתיופי מומלץ לבצע בדיקה לנשאות גנטית של מוטציות בגן BRCA 1,2 גם ללא סיפור משפחתי וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים.
- בכל גיל – עדכני את הרופא/ה המטפל/ת בנוגע להיסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד.*
- מגיל 50 עד 74 – יש לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות. אולטרה-סאונד משלים יבוצע בהתאם לצורך, לפי החלטת הרופא. ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת כיום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
- מגיל 45 עד 49 – נשים יכולות לפנות לרופא או לרופאה על מנת להתייעץ בנוגע לביצוע בדיקת ממוגרפיה כבר מגיל זה.
- גיל 75 ומעלה – ההחלטה אם להמשיך לבצע ממוגרפיה כבדיקת סריקה תתקבל באופן משותף בין האישה לרופא.
- המלצות לנשים הנמצאות בסיכון גבוה – לאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, בת, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא. לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן (פירוט כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר האגודה). אישה שעברה טיפולי קרינה בבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
* אחד מגורמי הסיכון הוא היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד, חשוב להכיר אותה ולעדכן את הרופאה המטפלת על מנת להעריך את הסיכון האישי לחלות ולהתאים את המעקב הנדרש.