שיתוף פעולה כלל-ארצי וייחודי של 5 בתי החולים מהגדולים בישראל, בהם מרכזים מובילים לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, הוביל לתוצאות מחקריות חשובות באשר לתגובה של המערכת החיסונית לחיסון הקורונה על חולי טרשת נפוצה.
צילומים: אלי דדון
את המחקר הוביל פרופ' אריאל מילר, מנהל המרכז לטרשת נפוצה והיחידה הנוירואימונולוגית במרכז הרפואי כרמל, יחד עם צוות רופאים וחוקרים מכרמל .
כותרת המחקר : Humoral and Cellular Immune Responses to SARS-CoV-2 mRNA Vaccination in Patients with Multiple Sclerosis: An Israeli Multi-Center Experience Following 3 Vaccine Doses
המחקר עסק בהשפעת תרופות שמקבלים חולי טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis, MS) על התגובה החיסונית לחיסון ה-mRNA שניתן בארץ לנגיף הקורונה. המחקר נערך על בסיס נתונים של מאות חולי טרשת נפוצה מכל רחבי הארץ. והוא בדק את הסטטוס האימונולוגי בעקבות 3 חיסונים קורונה .
המחקר מצא שמרבית התרופות הניתנות לחולים ב MS אינן מפריעות להתפתחות התגובה חיסונית, אולם טיפול באוקרליזומאב (נוגדן מונוקלונאלי הגורם להפחתת פעילות תאי B ) מפחית את התגובה ההומוראלית ללא פגיעה בחיסוניות התאית, בעוד טיפול בפינגולימוד (הגורם ל"כליאת" לימפוציטים בבלוטת לימפה, ואינו מאפשר יציאתם למחזור הדם) מונע הן יצירת נוגדנים והן חיסוניות תאית בעקבות החיסון.
החוקר הראשי פרופ' מילר מכרמל מציין כי תוצאות המחקר חשובות לצורך תכנון ויישום מדיניות חיסון נגד COVID19 , ויתכן גם חיסוני mRNA אפשריים נוספים בעתיד עבור חולי הטרשת הנפוצה .
עבודת המחקר היא פרי שיתוף פעולה ייחודי , רב- מרכזי, של 5 בתי חולים מובילים בתחום הטרשת הנפוצה בישראל בהם, ביה"ח בלינסון, מרכז רפואי איכילוב , הדסה, אסף הרופא, וצוות המכון הביולוגי ברחובות.
האפשרות לנתח ולנטר נתונים ממספר גדול של בתי חולים הביאה למספר גדול של משתתפי מחקר והיא מחזקת את וחוזקת תוצאות המחקר .המחקר נערך בחסות "החברה הישראלית לנוירואימונולוגיה".
הפרויקט והמחקר הארצי בוצעו בהובלת פרופ' אריאל מילר וצוות המחקר של המרכז לטרשת נפוצה בכרמל, הכולל גם החוקרים : ד"ר אליזבת סטאון-רם, ד"ר לאה גלז-מרמור , ד"ר נטע קוגלמן , ענת וולקוביץ, נטלי צידון, שרה דישון, זאב דישון, הסטודנטית זהבית ניצן , פרופ' אפרת נטר .
המרכז לטרשת נפוצה בכרמל הינו אחד המרכזים המובילים בישראל בתחום המחקר והטיפול בחולי טרשת נפוצה והוא נבחר כמרכז מצוינות ארצי של הכללית .
המאמר יצא לאור באפריל 2022 בעיתון היוקרתי Frontiers in Immunology קישור לפרסום https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fimmu.2022.868915/full