אלח דם (ספסיס) מוקדם בילוד בשבוע הראשון לחיים הנגרם מזיהום מחיידק ה-GBS מלווה בחלק ניכר מהמקרים בתחלואה קשה ותמותה בטווח הקצר, ובסיכון לפגיעה
נוירו-התפתחותית בטווח הארוך.
בישראל כיום יש כ-190,000 לידות בשנה כשהצפי הוא של כ- 20% מהנשים בהריון (כ-38.000) הן נושאות את החיידק הגורם למחלה באחוז יחסית קטן, אך עם תוצאות קשות בכ-1.2% מהתינוקות כשהאם הנשאית לא מקבלת טיפול מניעתי עם אנטיביוטיקה מתאימה בזמן הלידה.
פרופ' (חבר קליני ) דן ויסמן מנהל יחידת היילודים במרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית, ומי ששימש גם כיו"ר הוועדה שעסקה בנושא מטעם האיגוד הנאונטולוגי הישראלי, מסביר כי " זיהום ה GBS אצל היילוד נרכש בעת המעבר בתעלת הלידה וכי טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה נמצא כיעיל בהורדת הסיכון להופעת זיהום בילוד ביעילות של כ- 80% כשיש מידע על נישאות אצל היולדת והטיפול ניתן בזמן תהליך הלידה ".
פרופ' ויסמן מכרמל מעדכן כי בעולם המערבי קיימות שתי גישות מרכזיות לזיהוי הנשים להן מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה לצורך מניעת אלח דם ביילוד:
א. ביצוע סקר כללי בשבועות 35-37 להריון לכל הנשים ההרות לצורך איתור נשאיות,
ו ב. זיהוי על פי גורמי סיכון בהריון/לידה כמו חום, ירידת מים ממושכת, ילוד קודם עם המחלה, לידה מוקדמת, ו-ממצא של חיידק בבדיקת שתן בהריון. מדיניות זאת הינה נהוגה בארץ עד לפני מספר שבועות.
בישראל קיימת עליה בבדיקות סקר המבוצעות למרות שלא הייתה עד לאחרונה המלצה לביצוע סקר לכל אישה הרה. עדיין, מספר הנבדקות על פי דיווחי כל הקופות נכון ל-2022 הוא 46.4% מכלל אוכלוסיית היולדות, כך שעקב ביצוע חלקי, לא הייתה השפעה משמעותית על היארעות המחלה בילוד בארץ.
לאחר סקר ספרות, מחקר ודיון על נתונים עדכנים בארץ ובחו"ל שבהם עסקו פרופ' ויסמן יחד עם חברי הוועדות, במסגרת המועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה, הוחלט להמליץ את ביצוע הבדיקה למשרד הבריאות. בעקבות כך, החליט משרד הבריאות להמליץ באופן גורף על שינוי במדיניות הקיימת בארץ עם המלצה לביצוע סקר ל-GBS לכל הנשים ההרות, דבר שיאפשר מתן טיפול מונע עם אנטיביוטיקה בלידה ולספק לילוד מעקב מתאים למניעת ספסיס מוקדם.
ההמלצה פורסמה ע"י החטיבה לבריאות הציבור כהנחיה לביצוע לכל הגורמים הרלוונטיים בחודש דצמבר 2023.
פרופ' וייסמן מעדכן כי על פי הדיווח של המרכז לבקרת מחלות הישראלי 76.7% ממקרי ספסיס מוקדם מ GBS בילוד היו ללא מידע מוקדם על נישאות וללא גורמי סיכון, כך שמידע מוקדם על נישאות יכול לשנות נתונים אלה.
פרופ' ויסמן מסכם ואומר כי " אני מקווה שעם יציאת ההנחיה של משרד הבריאות ויישומה המהיר, נוכל לראות כבר בשנתיים הקרובות ירידה במספר מקרי מחלה קשה זו.
עוד אומר פרופ' ויסמן כי " אנו נערכים גם לפתח דרכים להמשך המעקב אחר תוצאות ההתרבות, ובמקביל, על האפשרות שבפרק זמן לא ארוך תהיה אפשרות להשתמש בחיסון שנמצא בפיתוח, במקום ביצוע הסקר ומתן טיפול באנטיביוטיקה ".
תהליך האישרור והכנסת הבדיקה התקיים בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי האיגוד למיילדות וגינקולוגיה, החברה למחלות זיהומיות בילדים, האיגוד הנאונטולוגי הישראלי, המרכז לבקרת מחלות הישראלי, והיחידה לאם ולילד של משרד הבריאות.