מורה מחיפה, שנחבלה לאחר שנתקלה במרצפת בולטת בשטח ביה"ס בו לימדה בקרית חיים, תפוצה בסך של 300,000 ש"ח מהמוסד לביטוח לאומי ומעיריית חיפה.
המורה בשנות ה-60 לחייה, הגישה באמצעות עו"ד לידור פוגל- אורן, תביעה לביטוח הלאומי שהכיר במקרה כ"תאונת עבודה" ונגד עיריית חיפה שבשטחה אירעה התאונה, לפני כשלוש שנים.
בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בקריות נטען כי הנפילה התרחשה כשהמורה עשתה דרכה לכיתת הלימוד שלה. המורה פונתה באמבולנס לביה"ח רמב"ם ואובחנה כמי שסובלת משבר בצוואר ופגיעות נוספות. בהמשך, עברה ניתוח וקיבוע של שבר בכתף, עברה טיפולים פיזיוטרפיים והמשיכה לסבול מכאבים. בנוסף רופא פסיכיאטרי קבע שהיא סובלת מאפקט חרדה, פחדים, חוסר ביטחון ומצב רוח ירוד כתוצאה מהתאונה.
לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה אורתופדי שקבע כי למורה נותרה נכות צמיתה בשיעור של 25% לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי. בהסכם פשרה שהושג עם העירייה נקבע שמעבר לסכום בסך 270,000 ₪ אותו מקבלת המורה מהמוסד לביטוח לאומי, תקבל המורה בנוסף פיצוי של 23,000 שקל מעיריית חיפה.
ע"ד לידור פוגל – אורן, מומחית בתביעות נזקי גוף, מציינת כי מקרה זה מצביע על החשיבות שיש לכך שכל מי שנפגע כתוצאה ממפגע בטיחותי בדרכו, יצלם מיד את המפגע שבגללו אירעה התאונה . במידה לאחר מכן המפגע תוקן, חשוב לצלם שוב שכן מעשה כזה מהווה הודאת בעל דין ברשלנותו.
כמו כן חשוב מאוד כשמגיעים לטיפול רפואי ראשוני לתאר במדויק את נסיבות התאונה. מסמך רפואי ראשוני, שלא מצוין בו שהנפגע או הנפגעת נפלו כתוצאה ממפגע, עשוי להוות מכשול במהלך ניהול התביעה נגד הרשות המקומית או כל גורם אחר. במקרה של תאונה בדרך לעבודה כתוצאה ניתן לתבוע בנוסף לגורם האחראי גם את המוסד לביטוח לאומי כפי שקרה במקרה של המורה.