נושא הדיור הוא נושא מרכזי בישראל לאור מחירי הדירות הגבוהים. הדבר מתבטא בקושי של חלקים נרחבים מהציבור לרכוש דירה במחירים המאמירים משנה לשנה. ציבור הסטודנטים שבימים אלו מתחיל את שנת הלימודים הינו פלח מרכזי הזקוק לפתרון דיור.
ציבור הסטודנטים בישראל המוערך כיום בכ -330 אלף בני אדם מרביתם בגילאי ה 20-27, ללא דירה בבעלותם הגרים בשכירות. על פי ההערכות כ 45 מכלל הסטודנטים שוכרים דירה בישראל.
לדברי ניר שמול, מנכ"ל חברת שניר והחברה לפיתוח והתחדשות עירונית: "מדובר בכמות אדירה של אנשים, הלומדים באוניברסיטאות והמכללות בעיקר בלימודי תואר ראשון, כ-75% מכלל הסטודנטים. זהו פלח שוק שנאלץ, רובו ככולו, לעבוד לטובת מחייתו או להישען על ההורים שעוזרים גם במימון הלימודים וגם במימון ההוצאות השוטפות".
צילום-תומר-פדר
חלק מרכזי מאותן ההוצאות, מהוות הוצאות הדיור שיכולות להגיע עד ל-50% מהכנסת הסטודנט (לאותם סטודנטים שלא גרים בבית הוריהם) ומאלצות את הסטודנטים לעבוד שעות רבות, בעיקר בלילות בעבודות מזדמנות, כשמירה, מלצרות ודומיהן, כדי לממן את הלימודים ואת מקום המגורים. חשוב לציין כי במקרים רבים מגיעים אנשים ממחוזות רחוקים, פריפריה וכו' לעיר הגדולה על מנת ללמוד וחייבים פתרון של דיור. על פי סקרים שונים שנערכו ההוצאה לדיור מגיעה בממוצע בין 2000-1500 ₪ כולל ארנונה, כבלים, חשמל ומים.
בשנים האחרונות אנו עדים למספר תופעות בישראל שהחלו שנים רבות לאחר הקמתם בעולם דוגמת דיור לסטודנטים – בעבר כמות המיטות והחדרים למגורים באוניברסיטאות הייתה קטנה להפליא, ולמרות הסבסוד הנהדר ששווה בממוצע לשליש מעלות של שכירות באותה עיר, עדיין כמות ההיצע הייתה קטנה בצורה משמעותית לעומת הביקוש מצד הסטודנטים.
דבר זה הביא חברות יזמיות פרטיות רבות להציע פרויקטים של מגורים המיועדים לסטודנטים עם הצרכים המיוחדים הנדרשים לאוכלוסייה זו כשירותי כביסה, צרכנייה, שטח קטן של מגורים וחלל המיועד לשינה / מטבח / סלון / לימוד, חללי עבודה ופנאי משותפים, ריהוט בדירה ועוד . הדירות כמובן מיועדות גם לסטודנטים שייהנו מחיי קהילה וגם למשקיעים שמחפשים השקעה עם שוכרים יציבים במרחק קטן מהמוסד האקדמי.
סוג נוסף של פתרון נולד בדמות מכרזים שהמדינה/המוסד האקדמי הוציא בדמות B.O.T לביצוע עבודות להקמה, מימון, הפעלה, תחזוקה וניהול מתחם מעונות לסטודנטים בערים שונות. כך נולדו פרויקטים רבים חדשים בשיטה זו.
(B.O.T – מכרזים שהמדינה מוציאה ובהם מתחייב היזם להקים, לבנות ולתפעל מתחמים שונים כמפעלים, מבנים, מוסדות, תשתיות וכו' על קרקע שהמדינה נותנת לו ולקבל את ההכנסה השוטפת לכך. לאחר 25 שנה או יותר המבנה חוזר לבעלות המדינה).
מספר חברות נדל"ן בונות בישראל קומפלקסים גדולים של מעונות סטודנטים ובין הבולטות שבהן אפריקה ישראל, קבוצת מנרב ושיכון ובינוי.
מבחינת תקציבי הממשלה לתחום זה: בשנים האחרונות המדינה הקציבה כ-300 מיליון ₪ לבניית מעונות סטודנטים ברחבי הארץ לכ-10,000 מיטות. ב-2017 אושרו להקים מעונות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת בר אילן בגבעת שמואל, אוניברסיטת תל אביב והטכניון בחיפה, וכן לבניית מעונות בנתניה, ראשון לציון, ובקצרין. במרץ 2018 אושרו בניית עוד כ-3,000 מעונות סטודנטים בפריפריה.
שיטה נוספת היא קבלת עזרה במימון שכירות מצד הגוף האקדמי / תורמים / עיריות לטובת אותם הסטודנטים שמשקיעים שעות התנדבות בפרויקטים קהילתיים נבחרים ובתמורה לכך מקבלים מלגה בשכר דירה (לדוגמה תמיכת העירייה במלגות לסטודנטים בשכונות בדרום העיר תל אביב תמורת התנדבות כמו שכונת שפירא, התקווה, כפר שלם, הארגזים וכו' ובכך העירייה גם מחזקת את השכונה באוכלוסייה איכותית וצעירה).
עוד מיזם חדש שנועד גם הוא לטובת הסטודנטים הוא דיור בר השגה הנפוץ כיום בעיקר בתל אביב ומיועד לפיקוח שכירות מסובסדת ומפוקחת בפרויקטים נחשבים רבים במרכז העיר לטובת מחוסרי דיור תושבי העיר ובכללם גם סטודנטים .
גם תכנית למשתכן היוותה פתרון נכון לטובת סטודנטים שביקשו לרכוש דירה והיה ברשותם (או ברשות הוריהם) את ההון הנדרש ההתחלתי לרכישת דירה בהיותם מחוסרי דיור העומדים בקריטריונים של גיל ומצב משפחתי. כרגע תכנית זו נמצאת בהקפאה ואולי אף תסתיים לאור היעדר ממשלה מתפקדת בשנה האחרונה ולאור הגרעון בתקציב המדינה שאינו מאפשר הקצאת משאבים נוספים לתחום הדיור בשלב זה.