בעקבות פרסום נסיבות נפילתו של טננבאום בשבי החיזבאלה, קיבלנו פניות של גולשים רבים שהציגו שאלות רבות ונוקבות על הפרסום. לכן החלטנו להביא בפניכם את הדברים הבאים.
כל המידע שפורסם עד כה, מקורו בכמה מקורות שונים, שכמובן לא ניתן לחשוף אותם, בדיוק כפי שעיתון המודפס על נייר, אינו מגלה את מקורותיו. זהו אחד הכללים הראשונים בכתיבה עיתונאית ואפילו בית המשפט, אינו מכריח בדרך כלל עיתונאי לחשוף את מקורותיו.
מפריע לנו שאיש אינו שואל את העיתונאים בעיתונות הכתובה והמשודרת, האם הם בטוחים שהפרסום שלהם נכון. התשובה שלהם תהיה בוודאי "הכל נכון והכל אמת", זה נכון לאותו רגע ולאחר שהם בדקו את המידע. אבל כמה פעמים קרה שהעיתונות פרסמה דברים שגויים. הרבה פעמים.
לעומת זאת, כמעט כל דבר יוצא דופן שמופיע באתרי האינטרנט, מעורר מיד את השאלה:מאיפה לקחתם את המידע? האם אתם בטוחים שהוא נכון? כן, אנחנו בטוחים בכך ברגע זה. דברים יכולים להשתנות. כרגע זה המידע הבדוק ביותר.
עד היום, לא נכשלנו בפרסומים שלנו ואנו מקווים שגם הפעם לא נכשל.
למה החלטנו לפרסם עכשיו? המידע היה גם קודם ברשותנו, כמו אצל גורמי תקשורת אחרים בישראל. כאשר המדינה הצהירה בבית המשפט שאין לה התנגדות לפרסום וכאשר ראינו שהמידע מועבר באי- מיילים בתפוצה כללית ,הבנו שלצו האיסור הפרסום אין כל משמעות.
זה מצב אבסורדי שניתן צו איסור פרסום, אבל בפועל באמצעות האינטרנט הופך הצו ל"בלתי רלוונטי".
הפתרון יכול לvיות אחד מהשניים: התאמת צוי איסור הפרסום לעידן המודרני, קרי עידן האינטרנט או הפסקת הוצאת צוי פרסום שאי אפשר לאכפם.
נימוק נוסף: כאטשר המדינה הודיעה שאינה מתנגדת לפרסום, הפך העניין ל"נושא משפטי" שבו המשפחה, בצדק מצידה, מנסה למנוע את הפרסום בידיעה הדבר עלול לפגוע בעיסקת השבויים. הפגיעה לא תהיה מצד החיזבאלה, שבוודאי אחרי תקופת שבי ארוכה, יודע הכל על ה"אזרח" וקצין המילואים
אלחנן טננבאום. הפרסום עלול לפגוע בהחלטת ממשלת ישראל לתת תמורה גדולה עבור טננבאום.
אפילו עו"ד של המשפחה, התבטא בנושא ה"סמים" וטען כי השמועות על כך אינן נכונות. האם התבטאות כזאת אינה עבירה על איסור הפרסום.
מכל מקום, הפרסום אצלנו מקורו בחו"ל, שם גם נמצא השרת שלנו וכך אולי פורמאלית לא חל עלינו צו איסור הפרסום, שכאמור לדעתנו אין בו כל ערך.