חג הסוכות בפתח ואיתו המנהג של תליית שבעת המינים בסוכה. שבעת המינים מייצגים גידולים חקלאיים שבהם התברכה ארצנו, הנמנים על קבוצות מזון שונות: חיטה ושעורה- שייכים למשפחת הפחמימות, זית- משתייך למשפחת השומנים, ואילו הגפן, התמר, והרימון- משתייכים למשפחת הפירות.
תמר ידין, תזונאית קלינית , יועצת לחברת הרבלייף מסבירה על היתרונות השונים והמגוונים התזונתיים של כל אחד משבעת המינים:
חיטה
החיטה נמנית על קבוצת הדגנים, והיא הדגן הנפוץ ביותר בלחם ובפסטה (דורום) . החיטה מכילה 3 רכיבים שונים, שלכל אחד יתרונות תזונתיים. הקליפה (סובין החיטה) העשירה בסיבים תזונתיים המאטים את ספיגת הסוכר לדם ותורמת לשיפור תנועתיות המעיים. נבט החיטה העשיר בחלבון ובשומן וכן במינרלים רבים כגון: סידן, ברזל, מגנזיום, אשלגן, אבץ, מנגן וסלניום. החלק השלישי של גרגר החיטה הוא העמילן, התורם אנרגיה. הקמח הלבן שאנו מכירים הוא חיטה שעברה תהליך של ניפוי הקליפה והנבט ולכן מכילה בעיקר קלוריות-אנרגיה זמינה וחסרים בה הרבה מהערכים התזונתיים שבהם ניחנה החיטה המלאה, שכוללת את כל רכיבי החיטה: הקליפה, הנבט והעמילן.
שעורה
את השעורה אנו מכירים בשם גריסים ומאפיינת אותה כמות סיבים תזונתיים גבוהה במיוחד, ביחס לחיטה, למשל. הסיבים שבשעורה הם סיבים מסיסים ולכן תרומתם הרבה בהורדת הכולסטרול, במניעת מחלות לב וכלי דם. כמו כן מכילה השעורה מינרלים רבים, ביניהם ברזל, מגנזיום, נחושת ,אבץ וויטמיני B1 ו-B3 וכן נוגדי חמצון כסלניום, העוזרים להילחם ברדיקלים חופשיים, שעלולים לגרום לתגובה של חמצון לא רצוי של חומרים בגופנו.
גפן
אנו מכירים את הגפן כענבים, ירוקים או אדומים והוא משמש גם להכנת יין. מחקרים מצביעים על כך שענבים הם בעלי השפעה חיובית על דלקתיות בגוף, שכן בקליפות הענבים נמצאים נוגדי חמצון רבי עוצמה מסוג קוורציטין, המסייעים בהגנה מפני מחלות שונות, לרבות כולסטרול ואפילו הגנה מסרטנים שונים.
תמר
תמר הוא פרי בריא בזכות ריכוז גבוה של מינרלים כאשלגן, אבץ, ברזל וכן סיבים תזונתיים. עם זאת, יש בו ריכוז גבוה של סוכר ולכן יש לצרוך אותו במתינות, כמו שצורכים ממתק. הסיבים התזונתיים שבו תורמים רבות לשיפור פעילות מערכת העיכול. בשל ריכוז הסוכר שבו התמר הוא חטיף נפלא לפני אימון כדי לקבל פחמימות זמינות ומזינות. שני תמרים קטנים נחשבים למנת פרי ומכילים כ-60 קק"ל. תמר גדול ובשרני יכול להכיל כ-50 קק"ל.
רימון
הרימון מסמל שפע, פריון וחכמה. כבר במקורות המוקדמים מצוינות סגולותיו הרפואיות, החל משימוש בקליפת הרימון לריפוי דימומים, פצעים וכוויות ומחלות עור וכלה ביתרונותיו הברורים בהורדת לחץ הדם, שיפור אנמיה, מניעת ושיפור מדדי הדלקתיות בגוף והכולסטרול. הייחוד ברימון הוא שלחלקים שונים בו יש סגולות רפואיות שונות: הקליפה משמשת לריפוי פצעים וכוויות, מיץ הרימונים מסייע לניקוי מעיים וכבד וכן לדלקות, וגרעיני הרימון עצמם מחזקים את המערכת החיסונית, מכילים סיבים תזונתיים ומשפרים את תנועתיות המעיים והעיכול וכן את לחץ הדם.
ברימון יש ריכוז גבוה מאוד של נוגדי חמצון- פי כמה וכמה מבתה ירוק, שנחשב לנוגד חמצון עצמתי. בכך, מסייע לשיפור מראה העור, לריפוי דלקות ודלקתיות ומניעת הזדקנות בטרם עת של התאים.
לרימון ערכים תזונתיים רבים, ומעט קלוריות, כך שמי שאוכל את גרעיני הרימון, או משלב אותם בסלט או ביוגורט, יכול להנות מרווח נקי. כך, למשל, חצי כוס רימון תכיל כ-70 קלוריות, 4 גר' סיבים תזונתיים, 10 גר' ויטמין C 10 גר' סידן ועוד שלל ויטמינים ומינרלים חשובים, דוגמת אשלגן ואבץ.
תאנה
התאנה היא פרי עונתי העשיר ביתרונות תזונתיים. היא מכילה הרבה סיבים תזונתיים שמסייעים לפעילות העיכול ומקנים תחושת שובע ומניעת אכילת יתר, עשירה בוויטמינים בעיקר מקבוצת B החשובים לתהליכי חילוף החומרים והפקת אנרגיה ובמינרלים כסידן, אשלגן וברזל, החשובים לבריאות העצם, להובלת הדם, ונוגדי חמצון רבים החשובים לבריאות התאים.
זית
הזית שייך למשפחת השמנים מן הצומח, כשמן זית ושמן קנולה ומיוחסות לו סגולות בריאותיות רבות. הוא מכיל חומצות שומן חד לא רוויות, התורמות לבריאות העורקים ולהורדת הסיכוי למחלות לב ושבץ. הוא חשוב לספיגה של ויטמינים מסיסים בשומן שהם ויטמינים: A, D, E, Kובכך שומר על תפקודים רבים, בפרט צפיפות העצם. על אף יתרונותיו הברורים, יש לשים לב כי הזית ככל השומנים מרוכז יותר בקלוריות: גרם שומן מכיל 9 קק"ל, לעומת 4 קק"ל של החלבון והפחמימה ולכן יש לצרוך ממנו, אך במתינות.