ירושלים עיר של קודש וחול. אוויר צונן של חורף קל. בחרנו לטייל בעיר שכל כך הרבה פעמים ביקרנו ועדיין אנו מוקסמים ממנה.
הגענו ברכבת מחיפה בשעה ו-45 דקות. נסיעה נוחה ומהירה עם החלפה של רבת בת"א והמתנה של 4 דקות בלבד. הנוף מנתב"ג עד לכניסה לירושלים מרהיב , רק חבל שברכבת ישראל שכחו לנקות מעט את החלונות.
תחנת הרכבת ע"ש נבון מרהיבה ביופיה אבל גם לא קלה לאנשים מבוגרים. מדרגות נעות בזווית מפחידה ושוב מדרגות נעות ושוב מדרגות. ממליצים לחפש את המעלית שלידה משתרך תור ארוך של נוסעים ממהרים. בסוף הגענו אל האור שבחוץ ישר להמולת סביבת תחנת האוטובוסים המרכזית.
בכרטיס המשולב שרכשנו ברכבת עלינו על הרכבת הקלה וירדנו בכיכר ציון שעת בוקר מאוחרת, המקום די הומה בנערים צעירים, מעט תיירים זרים והרבה תושבים מקומיים. מטיילים קצת במדרחוב, נתקלים בכל מיני אנשים "מוזרים" שיש רק בירושלים וממהרים למוזיאון ידידי ישראל שב"כיכר החתולות".
במוזיאון הצטרפנו לסיור מאורגן עם מדריכה בעברית. שלוש קומות של הנאה מפיסות היסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל דרך עיניהם של חסידי אומות העולם, נוצרים אוהבי ישראל ועוד רבים מהגויים שהיו לעיתים "יותר ציוניים" מהיהודים שסביבם. סיור מרתק במוזיאון שעושה שימוש במיטב הטכנולוגיה החדשנית. חובה לכל תייר שמגיע לעיר וכמובן למטיילים ישראלים. אנחנו סיירנו שם לפני כמה שנים ללא מדריך ושמחנו שהגענו לביקור חוזר.
יצאנו משם וירדנו אל מתחם ממילא. מקום הומה מטיילים בכל שעות היממה. מדרחוב בין שתי שורות של חנויות ענק, מסעדות וכמובן חניון מכוניות רחב ידים . נכנסנו לאחת המסעדות "לוצ'ינה" המגישה תפריט חלבי (כשר) והופתענו שהמקום היה כמעט מלא בצהרי היום המאוחרת בזוגות, משפחות עם ילדים ועוד. האוכל היה טעים (ולא יותר..) המחיר די גבוה – רביולי גבינות ( 88 שקל) והמנות קטנות ( מדי…). וגם הקינוח עוגת גבינה שוקולד שהיה טעים ויקר (54 שקל ) לא שינה את דעתנו על המסעדה.
פינת הקינוחים
עלינו משם רגלית לכיכר שליד עיריית ירושלים לקחנו את הרכבת הקלה וירדנו בתחנה הסמוכה לשוק מחנה יהודה. זה היה יום חמישי אחר הצהרים, השוק מלא בקונים לקראת שבת, מטיילים ותיירים שמסתובבים בסמטאות השוק. שואפים את ריח החלות לשבת , קונים פיצוחים טריים וחמים, טחינה מיוחדת, חלבה מסוגים שונים ועד דברים שיש לוק הזה להציע. טוב, היינו כאן כבר עשרות פעמים אבל המקום מושך אונו לבוא אליו שוב ושוב. הערב ירד האורות נדלקו בשוק, ההמולה והרעש התגברו והחלטנו שהגיע הזמן לחזור הביתה לחיפה.
שוב ברכבת הקלה נסענו לתנה המרכזית, ירדנו למעמקי תחנת הרכבת זה לוקח זמן וכמעט אחרונו את הרכבת צפונה שוב דרך תחנות תל אביב שם מחליפים רכבת. שעת ערב מאוחרת ירדנו בתחנת חוף הכרמל בחיפה, שם חיכה לנו הרכב שלנו משעות הבוקר סמוך לחוף הים. תמה העלייה לרגל לירושלים. למרות שחלק גדול מהטיול עשינו ברכבת ישראל וברכבת הקלה של ירושלים, הסמארטפון שלנו הראה שצעדנו כ-10 ק"מ..
תם עוד יום טיול. להתראות בטיול הבא. ( צילומים: מ.ל.ת )