הסיפור הזה אם היה מתרחש בכל בית בישראל היה אולי נחשב לנורמלי. במקרה שלפנינו שני בני הזוג הם ילידי קיבוץ ועדיין מתגוררים בקיבוץ. שניהם משכילים, הבעל נווט קרב במילואים ומהנדס בכיר בחברת הייטק. האישה מסיימת לימודי רפואה במקביל להיותה אימא במשרה מלאה לשלושה ילדים שהבוגר מבניהם בין 14 והצעיר בין 6. המפנה בחייהם החל לפני שנתיים לאחר שאבי המשפחה החל להתחזק, הוא ומסתבר גם כמה מחבריו ליחידה.
הדרמה המשפחתית החלה כבר לפני שנה. ממש לפני החגים כשהבעל היה אז בשיאו של התהליך ובילה כל חג מבוקר עד ערב בבית הכנסת. "מצאתי את עצמי בחגים נגררת עם הילדים לבית הכנסת כי בעלי ביקש", סיפרה האישה לעורכת דינה. "ומה לא עושים כדי שנהיה משפחה מאושרת בכל מהלך חודש החגים בילינו בבית הכנסת, קידושים ברכות בקיצור משפחה דתית לגמרי".
האישה טוענת כי במהלך החודשים האחרונים התנהגותו של בעלה הפכה לקיצונית ביותר. "הוא החל לגדל זקן, ללבוש ציציות מתחת לבגדים. מסרב לנעול נעליי עור. בקיצור השתגע לי מול החיים ומול הילדים".
האישה חוששת שהדרך הזו תוביל את הילדים להיות חרדים. "דיברנו על זה לא מעט אני ובעלי", סיפרה האישה לעו"ד סולן, "אבל הוא בשלו. הוא טוען כי אין שום בעיה שהילדים יתחזקו וילמדו במסגרות דתיות מכובדות".
האישה מבקשת להתגרש. "אני מעדיפה לעשות זה עכשיו לפני שהוא יגרום לילדים לשנוא אותי כי אני ודת זה שני דברים שלא יתחברו לעולם. אני מוכנה לכבד, אבל לא מוכנה להשתעבד. זו הסיבה ששברתי את הצום לנגד עיניו של בעלי כדי להבהיר לו שאצלנו בבית זה לא בני ברק ולא ישיבה של חרדים".
הבעל טוען: "אשתי הענישה אותי כי אני מתחזק ומנסה לחזק את שלושת ילדינו". הוא דורש שלום בית כי לדבריו אשתו מגזימה. "לא יקרה שום אסון אם היא תשים פאה ותנהג בצניעות. אני לא חוזר יותר לחיים שהיו לי בקיבוץ".
בני הזוג נשלחו לגישור. לדברי עו"ד סולן הליך הגישור במקרה הזה הוא חסר סיכוי אבל הוא מחייב על פי חוק ולכן בסיומו הם יפגשו בבית המשפט למשפחה ובבית הדין הרבני. האישה דורשת כתובה, את הדירה, משמורת מלאה על שלושת הילדים וצו הרחקה נגד הבעל עד לסיום ההליך.