יונה יהב: "השואה היא האסון הנורא ביותר של האנושות, משום שהוא אסון שהאנושות המיטה על עצמה. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המין האנושי, שבני אדם, בני אומה ברמה תרבותית גבוהה, בדעה צלולה ובקור רוח, עסקו ברצח שיטתי של בני אדם אחרים, והם עשו את זה משום שהם היו יהודים. לכן, השואה היא השואה של העם היהודי, והיא סיפורו של העם היהודי, וזו ירושה כבדה וקשה שעלינו לשאת, לזכור ולא לשכוח. השואה הוא לא רק יום קדוש, אלא יום בו אנחנו מצווים לזכור. כי הזיכרון האנושי הוא דבר חמקמק, והסכנה הגדולה ביותר המרחפת מעלינו, בני העם היהודי, היא סכנת השכחה".
יו"ר מועצת הנוער העירונית, אוראל ואקנין: "שורדי השואה היקרים הולכים ומתמעטים, ועלינו מוטלת החובה לשמור עליהם ולתת להם לחיות את שארית חייהם בכבוד המגיע להם. אנו נמצאים היום 73 שנים לאחר סיום אירועי השואה, אך לצערי, האנטישמיות עדיין לא תמה. התשובה שלנו לאנטישמיות צריכה להיות עמידה זקופה, בראש מורם ובלב מלא גאווה על כך שאנחנו חיים במדינתנו היהודית כבר 70 שנה. לעיתים נראה לחלק מאתנו כי קיומה של מדינת ישראל מובן מאליו, אך זה לא נכון – עלינו לשמור עליה מכל משמר, כדי שתשמור עלינו ועל כל יהודי באשר הוא".
עצרת הזיכרון העירונית הממלכתית לשואה ולגבורה נפתחה בטקס הדלקת נרות ע"י ניצולי שואה ובני דור שני לניצולי שואה, לזכר ששת המיליונים מבני העם היהודי שנספו בשואה, ובאמירת תפילת "קדיש" ותפילת "אל מלא רחמים" מפי הרב דוד אבו חצירה.
במרכז העצרת, אותה הנחה נמרוד שיין, וליוו סולני התזמורת הסימפונית חיפה, הועלה המחזה "חכי לי סלוניקי" של תלמידי תיכון "רעות לאמנויות", העוסק בשואת יהודי סלוניקי. המחזה הופק ע"י ביה"ס לאחר עבודת מחקר, אותה ערכו התלמידים על שואת יהדות סלוניקי, במהלכה נפגשו עם יוצאי סלוניקי ושמעו מפיהם עדויות על תקופת השואה.
צילום ראובן כהן דוברות עיריית חיפה