עו"ד צבי וישנגרד, סגן יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי דין – משבח צדדים רבים בחוק החדש לחדלות פירעון, אך גם לא חוסך ביקורת ממחבריו.
לדבריו השינויים בחוק חשובים ביותר. הוא עשוי להוריד לחץ מביהמ"ש המחוזי בכך שהוא מעביר חובות קטנים לטיפול רשם ההוצאה לפועל, ואת יתר התיקים לבתי המשפט לשלום (עד היום טופלו כל התיקים בבתי המשפט המחוזיים ויצרו עיכובים קשים). כמו כן, עתיד החוק לקצר ולקצוב את הליכי פשיטות רגל, להגדיל את חלקם של נושים מן השורה בחלוקת הכספים הנגבים מן החייב, ולהקטין את חלקם של הבנקים והרשויות בחלוקת החוב.
עו"ד וישנגרד מותח ביקורת על החוק, בכך שהוא לא פותר כמה רעות חולות, וביניהן – התלות בין שכרם של המנהלים המיוחדים, לבין הכסף שהם מצליחים לגבות מהחייבים. לדבריו תלות זו גורמת לעיתים קרובות להתעמרות של המנהלים המיוחדים באנשים מוכי גורל שנקלעו לחוב, והפיכתם למשאבת כסף. כמו כן, קובל עו"ד וישנגרד על כך שההגנה מפני עיקול ביתם של חייבים ובני זוגם – ניתנת רק בתחומי הקו הירוק, ורק בדירות הרשומות בטאבו. לדבריו, בכך המחוקק מפלה בצורה קשה בין אזרחי ישראל השונים, ללא שום הצדקה. בנוסף, טוען עו"ד וישנגרד, שהחוק מאפשר במקרים מסוימים לחלט כספים המיועדים לחיסכון פנסיוני – דבר המנוגד בצורה חריפה לרוח החוק והפסיקה.
לדברי עו"ד וישנגרד, קיים חשש מופרז שהבנקים ירעו את תנאי האשראי שהם נותנים לאנשים פרטיים ולעסקים, בגלל שינוי החוק. כאמור חלקם של הנושים המובטחים (בנקים ורשויות) יקטן עם החלת החוק למחצית מן החוב – בעוד מחציתו הנותרת תחולק בין הנושים הרגילים. , בנושא זה הוא סבור כי "- הפרה רוצה להיניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק – והבנקים צפויים להמשיך ולהציע לעסקים וליחידים הלוואות למכביר גם לאחר שהחוק ייכנס לתוקף".
לדברי עו"ד וישנגרד, החוק החדש לחדלות פירעון נושא עמו בשורה לכלל תושבי מדינת ישראל, ועל כך יש לברך את השרה איילת שקד, ח"כ ניסן סולימאנסקי , ואת כונסת הנכסים הרשמית עוה"ד סיגל יעקובי -שלאחר שנים רבות הביאו לכנסת ישראל חוק שמזמן היה צריך להיכנס לתוקפו.
מה השינויים העיקריים בחוק החדש לחדלות פירעון ופשיטות רגל?
"ראשית, כל חוב הקטן מ-150 אלף שקלים יתנהל מול רשם ההוצאה לפועל. חובות גדולים יותר יידונו על פי החוק החדש בביהמ"ש השלום" אומר עו"ד וישנגרד. לדבריו, כיום כל ההליך מתנהל בביהמ"ש המחוזי. הדבר יוצר עומס רב והדיונים נקבעים למועד מאוחר מאד. החלוקה בין חייבים קטנים ( עד 150,000 ₪) לחייבים גדולים תאפשר מתן שירות משפטי מהיר יותר גם לחייבים וגם לנושים.
כמו כן, מסביר עו"ד וישנגרד שכיום אין מועד מוגדר (דד-ליין) לסיום הליך פשיטת הרגל. "אומנם כונס הנכסים הרשמי הכניס רפורמה שקבעה דד ליין של 4.5 שנים" טוען עו"ד וישנגרד, "אולם בתי המשפט אינם מחויבים לרפורמה ובמקרים רבים ובעיקר כשהחייבים צעירים ובריאים, הם נשארו בהליך תקופה ארוכה יותר. עפ"י החוק מרגע כניסת החייב להליך תוך 4 שנים הוא יקבל הפטר מחובותיו, ויצא מהליך פשיטת הרגל".
למי הרפורמה עשויה לסייע?
עו"ד וישנגרד: "לכל המשק בישראל. הנושים יקבלו מהר יותר את כספם אם יהיה ניתן לגבותו מהחייבים, החייבים הקטנים יוכלו לקבל הפטר אם אין להם נכסים תוך פרק זמן קצר, העומס הרב שיש על בתי המשפט המחוזיים ( בסה"כ 4 בתי משפט בארץ) יחולק בין לשכות ההוצאה לפועל לבין עשרות בתי משפט השלום בארץ".
מי עלול להינזק מהצעדים החדשים?
עו"ד וישנגרד: "האמת, שבעיקר השופטים. עד היום היה להם שיקול דעת נרחב וכל שופט פסק בהתאם לתפיסת עולמו הכלכלית. עם כניסת החוק לתוקפו הם יצטרכו לפסוק בהתאם לחוק. נפגעים נוספים הם הרשויות והבנקים, שעד החוק החדש נחשבו לנושים מובטחים. צריך להבין שעד היום הכספים שנגבו מהחייבים חולקו בין נושים בדין קדימה, לבין נושים רגילים. הנושים שזכו לזכות קדימה בחוב היו מס הכנסה, מע"מ, עיריות, בנקים – שהיו מקבלים ראשונים את הכספים שהצטברו בקופה. במקרים רבים לא נותר בקופה דבר – וכך, נושים רגילים – לא היו מקבלים דבר. החוק החדש קובע שהנושים בדין קדימה יקבלו 50% מכלל הכספים שנגבים מהחייב – ובחצי השני יתחלקו הנושים הקטנים על פי חלקם בחוב באופן יחסי".
עו"ד צבי וישנגרד – צלם: אבי מהצרי