אסף שמידט, ירושלמי, בחור ישיבת 'נתיבות נריה' בשומריה, הגיע להר מירון בליל חמישי על מנת לחגוג את ההילולה עם חבריו. "במירון הייתי כארבע פעמים ואני מכיר היטב את האזור, את העומס והמאפיינים של האירוע. כשהגעתי השנה הבחנתי בתחושה אישית כי קיים עומס מסויים. אמנם תמיד היה עומס אבל באופן אישי חשתי שהיה יותר עומס במקומות מסויימים.", מספר.
באותו הערב הגיע אסף לבוש בחולצת מד"א, עובדה אשר עודדה אנשים לבקש ממנו סיוע – דבר שהובילו לזירת האסון בין הראשונים שהיו שם.
"פתאום מגיעים אלי שני ילדים וצועקים לעברי כי נדרש סיוע דחוף בשל עומס. בתחילה לא הבנתי מה הם רוצים אך כשעוד ועוד אנשים החלו לצעוק הבנתי שקורה משהו ורצתי אל אזור ההתרחשות. כשהגעתי למקום התחלתי לעלות את המדרגות וראיתי מחזה בלתי נתפס. בתחילה לא הבנתי מה קורה ומה אני רואה ואיך שאני מתקדם יחד עם שלושה שוטרים אני רואה ערימה של אנשים בגובה כמה מטרים והם זועקים לעזרה. ואני מנסה בכל כוחי לסייע ולהבין מהיכן אני יכול למשוך אנשים כדי להוציא אותם אך זה בלתי אפשרי. אנשים זעקו לי "תעזור לי, תוציא אותי" ולמרות שגייסתי את כל כוחי לא יכולתי לסייע. אני לא אשכח את זה, לא אשכח את המבט של האיש המבוגר שצועק לעברי "אני נחנק, תעזור לי". במשך דקות ארוכות שוטרים וכוחות הצלה מנסים בכוח להוציא אנשים מתוך הערימה.
לאחר כמה רגעים החלו לזרום המון כוחות הצלה והבנו שכל האנשים שהוצאנו משם חייבים טיפול מיידי. הכי חשוב היה לפנות את המעבר תוך כדי מתן טיפול והפרדנו בין מי שזקוק לטיפול מציל חיים. את המחזה שנגלה לי במשך כל הערב לא אשכח לכל חיי. במיוחד זעזע אותי ניסיון החייאה קשה מאד שלא אשכח את המחזה שלו. זה האירוע הכי קשה שהייתי נוכח בו, שהשאיר בי משקעים קשים מאד. קשה לי לחזור לשגרה. אני צריך זמן לעכל את הדברים שהיו שם, את הדברים שראיתי וחוויתי.