משלחת אנשי רפואה לבית החולים השדה "כוכב מאיר" שבאוקראינה בראשות דר' מיכל מקל, סגנית מנהל הקריה הרפואית רמב"ם, מסיימת היום, יום השואה תשפ"ב, את שהותה על אדמת אוקראינה. רגע לפני חזרתם ארצה וכניסת צוות הרופאים החדש מישראל לפעילות בבית החולים, ערכו חברי המשלחת הנוכחית מספר אירועים אמש, עם כניסת יום הזיכרון.
בית החולים שהוקם במערב אוקראינה, סמוך לגבול עם פולין בעיירה מוסטיסקה, עובד בשיתוף פעולה עם הקהילה היהודית המתגוררת שם. נציגי הקהילה הסבו את תשומת לב חברי המשלחת לעברה היהודי בן מאות השנים של העיירה ערב מלחמת העולם השנייה.
חברי המשלחת התכנסו אמש בבית העלמין היהודי בעיירה, ליד אנדרטה צנועה שהוקמה במקום, סמוך לגיא הריגה בו מצאו את מותם אלפים מתושביו היהודיים של האזור. דר' מיכל מקל, סיפרה בקצרה את סיפורה ההיסטורי של יהדות מוסטיסקה, סיפור שמתחיל בתיעוד ראשון של התיישבות יהודית בעיירה הקטנה, תיעוד אשר נמצא עוד בשנת 1567, בחוק שאסר עליהם להתגורר בה. אף על פי כן, עד אמצע המאה ה-19, הקהילה היהודית הלכה וגדלה. ערב מלחמת העולם השנייה מספר תושביה היהודיים עמד על כ-55 אחוזים מכלל התושבים, מספר שעמד אז על 2,548 יהודים.
בחודש יוני 1941 נכבשה מוסטיסקה על ידי הצבא הנאצי, וד"ר קיביק, רופאה יהודייה אולצה לעמוד בראש היודנרט המקומי. במשך שנה וארבעה חודשים דאגה ד"ר קיביק לנהל משא ומתן על חייהם של אסירים יהודים רבים אשר נשלחו למחנות עבודה ולעבודות כפייה, לשלם סכומי כופר באמצעות רכוש יהודי, בתמורה לשחרור יהודים ממוות בטוח.
באחת מנסיעותיה נרצחה ד"ר קיביק על ידי אנשי הגסטפו. רציחתה היה סימן לתחילתה של אקציה שהוצאה לפועל בסתיו 1942, במהלכה אלפים מתושביה היהודים נשלחו למחנות עבודה וחלקם למחנה ההשמדה בלז'ץ הסמוך (כיום על אדמת פולין, סמוך מאד לגבול עם אוקראינה). עד סוף 1942 הוכרזה העיירה כ"נקייה מיהודים".
דר' מיכל מקל, מי שעומדת כאמור בראש המשלחת הישראלית הנוכחית, ציינה בדבריה: "המקום שאנו עומדים בו היה בית הקברות היהודי בעיירה. בדומה לבתי עלמין רבים על אדמת אוקראינה, גם בית עלמין זה נותר לא מזוהה עם יהדות המקום שכן לא נותרו יהודים לדאוג לשימור זיכרון זה. כאן, סמוך לאנדרטה הצנועה שלצידה שאנו עומדים, ניצבת מצבת הזיכרון של יהודי מוסטיסקה ורודניקי, אשר נטבחו כאן, ממש כאן, בתעלה מאחורי משטח הדשא הרחב הזה. כאן נטמנו גופותיהם. עלינו לשאת את זיכרון השואה, להכיר את המקומות הללו, ולהנציח את זכרם בלב השורדים, קרובי משפחות הנרצחים ושל בני העם היהודי".
מאוחר יותר התכנסו חברי המשלחת לאירוע "זיכרון בסלון" על אדמת אוקראינה, במטרה להאזין לסיפורה המרגש של מריה ליפטק (60), תושבת אוקראינה, נכדה לזוג חסידי אומות עולם, שהסתירו יהודים בביתם במהלך מלחמת העולם השנייה, כשהם מסכנים את חייהם. מריה ליפטק התוודעה לנוכחות בית החולים הישראלי והרגישה את הצורך לחשוף את סיפורה בפני חברי המשלחת, כסוג של סגירת מעגל עבורה.