ש', גבר כבן 70 מאזור ירושלים, סבל מ-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) ומחלות רקע נוספות. למרות זאת, ניהל אורח חיים פעיל והיה עצמאי לחלוטין. כשהגיע לבית החולים עקב עצירות שנמשכה חמישה ימים, אף אחד לא העלה בדעתו שהטיפול יוביל למותו של ס'. אלמנתו ושני ילדיו של המנוח, שנאלצו לחזות בסבל הרב שלו לאורך כחצי שנה, פנו לעוה"ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, וכעת הוגש כתב תביעה נגד בית החולים.
קריסה מהירה והתדרדרות מתמשכת
מיד לאחר שהתקבל בבית החולים, עבר ס' בדיקת CT שהדגימה גוש חוסם בדופן המעי. בדיקת קולונוסקופיה שבוצעה כעבור יומיים העלתה חשד לממאירות. הצוות בבית החולים החליט לבצע כריתה, אולם כבר בתחילת הניתוח התרחשה תקלה: הניסיון להחדיר מוליך אל השופכן השמאלי נכשל. למרות שמדובר בנורת אזהרה משמעותית, הרופאים המשיכו לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית – ולא הצליחו לכרות את הגוש.
צילום יח"צ
גם בשלב זה הם לא עצרו, אלא עברו לניתוח פתוח. באזור הרקטום העליון התגלה גוש גדול מאוד, וכתוצאה מכך ההליך הכירורגי הסתבך. בסיום הניתוח ס' הועבר לטיפול נמרץ עקב מצבו הירוד שחייב בין השאר תמיכה נשימתית. במהלך האשפוז התגלתה אצלו התבקעות של דופן הבטן והוא נדרש לעבור ניתוח נוסף. לאחריו, מצבו של הגבר החמיר במידה ניכרת, והוא עבר עוד ניתוח שלא הועיל אלא הוביל לקריסה רב-מערכתית.
ס' לא הצליח להתאושש, וכעבור כ-5 חודשים הלך לעולמו. לאורך כל תקופת האשפוז הוא כלל לא הצליח לתקשר עם יקיריו, והסבל הנוראי שלו העצים את המצוקה הנפשית שלהם.
"היקף כריתה לא סביר"
לאחר שבירר עם האלמנה והילדים את פרטי המקרה, פנה עוה"ד מטאנס אל ד"ר אליאס מנסא, מומחה לכירורגיה כללית על-מנת לקבל חוות דעת מקצועית שתצורף לכתב התביעה. על-פי חוות דעת זו, הניתוח הראשון בוצע עוד בטרם הושלם הבירור הרפואי.
גם בהמשך נרשמו כשלים חמורים: ד"ר מנסא ציין כי הצפי לניתוח פשוט היה שגוי מהיסוד, וכי מייד לאחר כישלון החדרת השופכן וההבנה שמדובר בגידול משמעותי, הפרוטוקול מחייב עצירה וטיפול בבעיה באמצעים אחרים.
בנוסף, קובעת חוות הדעת כי "הייתה חובה לעצור את הניתוח, לעדכן את המשפחה, לדון עימה באפשרויות ובסיכונים, ולקבל הסכמה מודעת מחודשת". גם בסיום הניתוח שארך שעות רבות כשל הצוות כשהחליט לבצע אקסטובציה שלא מתאימה לגילו למצבו הרפואי של המנותח. כתוצאה מכך הוא פיתח אי ספיקה נשימתית קשה.
"זהו מקרה חריג של ניהול מקרה רפואי מורכב על-ידי צוות שלא הבין את המצב", מסכם כתב התביעה את מרכיב הרשלנות הרפואית. "הניתוח שבוצע היה מיותר לחלוטין, התאפיין בהיקף כריתה נרחב ולא סביר, הותיר מחלה פעילה בבטן במקום לבחור בגישה שמרנית ובטוחה יותר. רשלנות זו תרמה באופן ישיר למשך האשפוז הארוך, לסיבוכים הרבים ולבסוף למותו של המטופל".
פיצוי בגין ההוצאות הרבות וגם הסבל העז
סעיף הפיצויים בתביעה שערך עוה"ד מטאנס כולל שני חלקים: האחד, נזקים כספיים שכבר נגרמו למשפחה – הוצאות קבורה ואבל, הוצאות משפטיות, טיפולים נפשיים לאלמנה ולילדים והוצאות רבות במהלך האשפוז הארוך. החלק השני הוא פיצוי בגין הכאב הרב שחוותה המשפחה, הסבל העז וכן אובדן התמיכה של האב ובן הזוג בשנים שבהן עוד יכול היה לחיות. את הסכום בגין חלק זה יקבע בית משפט השלום בחיפה שידון בתביעה.