ישראלים רבים חוששים לחייהם, בעיקר עקב איומים מבית. השילוב בין טרור לבין האלימות הגואה בכבישים, בבתי החולים, בבתי הספר ובמקומות נוספים, מוביל להתערערות תחושת הביטחון – והמצב מחמיר מיום ליום.
הגוף המופקד על ביטחון הפנים הוא משטרת ישראל. תנועת אומ"ץ, הנאבקת למען אזרחי המדינה בשלל דרכים, זיהתה פער משמעותי בין יכולות צה"ל ומעמדו לבין יכולות המשטרה ומעמדה. בעוד הצבא יכול לפגוע בכל מטרה במזרח התיכון, המשטרה לא מצליחה להשליט חוק וסדר – ולכן נדרשת רפורמה מקיפה.
ראשי אומ"ץ – היו"ר פנחס פליצ'ה פלד ויו"ר המועצה הציבורית של התנועה, עו"ד יצחק מינא – ואיתם תא"ל (מיל') אבי בכר שהיה רמ"ט פיקוד העורף וראש מל"ח, גיבשו תוכנית אסטרטגית לשדרוג עוצמתה של משטרת ישראל ושיפור מעמדה הציבורי. התוכנית המאפשרת התמודדות טובה יותר עם האתגרים השונים בכל התחומים הקשורים לביטחון פנים נשלחה אל קברניטי המדינה: ראש הממשלה נתניהו, השר לביטחון לאומי בן גביר, שר הביטחון גלנט, המפכ"ל קובי שבתאי, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר ואחרים.
שתי הבעיות העיקריות של משטרת ישראל
התוכנית האסטרטגית של אומ"ץ מספקת מענה לשתי הבעיות העיקריות המגבילות את כוחה של משטרת ישראל: מעמד נמוך, לאחר הטלת ספק מתמשכת בלגיטימיות של גוף זה, הן מצד פוליטיקאים חסרי אחריות והן מצד התקשורת; ומספר נמוך של שוטרים מבצעיים ביחס לנפח הפעילות העצום.
שתי הבעיות קשורות זו לזו: "מי רוצה לפעול ימים ולילות, שבתות וחגים, ולהיות מאוים כל הזמן בחקירה, רק בגלל שמישהו פרסם סרטון?" תוהה פליצ'ה פלד. יו"ר אומ"ץ הדגיש כי כל תלונה כנגד שוטרים חייבת להיבחן ברצינות, אבל במקביל נדרש גם גיבוי פוליטי וציבורי.
"שוטרי חובה" לצד שוטרי קבע
תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל מושפעת מרמת התפקוד של משטרת ישראל לא פחות מכפי שהיא תלוי בביצועיו של צה"ל. למרות זאת, המדינה מעמידה לרשות צה"ל עשרות אלפי צעירים וצעירות מדי שנה, בעוד המשטרה מתקשה למלא את השורות.
במציאות שבה כוח אדם איכותי הוא משאב יקר ערך, מציעה אומ"ץ לעדכן את מודל הגיוס: הקצאת 6,000 מתגייסים למשטרה, בתקן של "שוטרי חובה", תעבה את הכוח המבצעי ותבטיח מענה טוב בהרבה לאינספור המשימות המוטלת על משטרת ישראל. על-פי התוכנית, שוטרי החובה יצטרפו לשוטרי הקבע המיומנים, ויהוו גם עתודה לתפקידי קצונה במשטרה – במטרה לשפר את רמת הפיקוד בגוף זה.
יתרון נוסף של עדכון מודל הגיוס לשירותי הביטחון הוא האפשרות לשלב את בני המגזר החרדי – שיוכלו למלא תפקידים שונים במשטרה. פליצ'ה פלד הדגיש כי גם צה"ל יצא נשכר מהשינוי: "תגבור כוח האדם במשטרה יפטור את צה"ל מהצורך להקצות כוחות ואמצעים לשמירה על צירים פתוחים במרחב האזרחי".
שילוב מושכל של יכולות שב"כ
מרכיב נוסף בתוכנית האסטרטגית הוא שילוב השב"כ, אבל באופן מדויק ומושכל. "מיותר לציין כי שינוי חוק השב"כ עלול לפגוע בדמוקרטיה", ציין פלד. בנוסף הביעו אנשי אומ"ץ חשש כי שילוב שירות הביטחון הכללי בפעילות השוטפת של המשטרה יגרום נזק לאפיונו של ארגון חשוב זה, ויקשה עליו לעמוד במשימות הייעודיות לו. יחד עם זאת בהחלט ניתן לנצל את יכולות השב"כ בתחומי המודיעין, כדי לחזק עוד יותר את כוחה של המשטרה.
בתנועת אומ"ץ הביעו תקווה כי האישים המופקדים על ביטחון אזרחי ישראל יאמצו את התוכנית ואת עקרונותיה: הכרה במשטרת ישראל כגוף ביטחוני לאומי השווה בחשיבותו לצה"ל, תגבור כוח האדם במשטרה ומתן גיבוי נכון למפקדים ולשוטרים. רק יישום פעולות אלה יסיר את האיום הקיומי המרחף מעל המדינה, ויחזיר לישראלים את הביטחון האישי.
תנועת אומ״ץ, אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, עומדת בראש המאבק בשחיתות השלטונית ופועלת למען הקניית ערכי המנהל התקין, טוהר המידות והדמוקרטיה.
כמו כן פועלת תנועת אומ״ץ למען צדק חברתי ומשפטי.