בגיל 42, ד. רכב על קטנוע והחליק. למרות שחבש קסדה, התאונה גרמה לפגיעה קשה במיוחד: תחילה הופיעה חולשה בגפיים השמאליות, לאחר מכן הוא אושפז לתקופה ארוכה במחלקה פסיכיאטרית עקב התלקחות מחלת הסכיזופרניה, וכשנה לאחר התאונה אושפז שוב, הפעם במחלקה נוירולוגית, וזאת בשל קושי ניכר לבצע פעולות יומיומיות.
האבחנה הרפואית הייתה מיאלופתיה כתוצאה מחבלה בחוט השדרה. התפקוד הפיזי המוגבל גרם ל-ד. לא לצאת כמעט מפתח ביתו וגם לא לנסות לממש את זכויותיו במשך שנים רבות.
"נשכח לכוד בביתו"
המומחית לנוירולוגיה שהכינה חוות דעת מפורטת עבור תביעת הביטוח שהוגשה ע"י עורכת הדין אימבר גולן פרטוש, בדקה את ד. והתרשמה כי הוא "נשכח לכוד בביתו", מאחר ש"בשל הרקע הסוציאלי שלו ובשל מחלתו הנפשית התקשה לעזור לעצמו".
האתגר העיקרי בתביעה היה להוכיח כי כל הפגיעות מהן סובל ד. הן תוצר של התאונה שעבר. המומחית בחוות הדעת שלה כי "תהליך האבחון היה ארוך ולא שגרתי, בעיקר בשל מחלת הנפש וגם בשל אופיו הפסיבי של התובע", אולם היא קבעה באופן חד-משמעי כי הנכות של ד. – חולשה קשה של 4 הגפיים ואי שליטה על הסוגרים – נובעת כל כולה מתאונת הקטנוע.
לאחר הליך משפטי ממושך שהתנהל בבית משפט מחוזי, הגיעה עוה"ד גולן פרטוש להסדר עם חברת הביטוח. על-פי ההסכם יקבל ד. סכום גבוה במיוחד של 2.7 מיליון ש"ח. כמו כן נקבעה לד. קצבה חודשית לצמיתות בגובה 12,000 ש"ח מהמוסד לביטוח לאומי.