על רקע מספר מחקרים רפואיים משמעותיים שפורסמו בשנים האחרונות, ועל בסיס המלצות האיגוד האירופאי לאלרגיה ואימונולוגיה (EAACI), מפרסם האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית נייר עמדה מהותי, שמכוון לצוותים רפואיים בתינוקיות, ליולדות, להורים שבדרך, לקהילייה הרפואית ולכלל הציבור, בנושא הזנת ילודים בימים הראשונים שלאחר הלידה.
אלרגיה לחלבון פרה:
אלרגיה מתווכת IGE לחלבון חלב פרה, היא בין אלרגיות המזון השכיחות ביותר בגיל הינקות. בעשורים האחרונים עולה שכיחות אלרגיה למזון בכלל, ואלרגיה לחלבון חלב פרה בפרט. הנתונים ברורים: שכיחות האלרגיה לחלבון חלב פרה בתחילת שנות האלפיים נעה בין 0.3% ל- 0.5% (בין שליש האחוז-לחצי אחוז) מהילדים הצעירים בישראל, ואילו שכיחותה כעת מוערכת כבר בין 0.85% – 1% מהילדים, קפיצה של למעלה מפי 2 בשני עשורים.
אלרגיה לחלבון חלב פרה לרוב חולפת בשנות החיים הראשונות (ב- 70%-60% מהמקרים). אולם, השלכותיה הבריאותיות משמעותיות, הן במקרים אשר חולפים בגיל צעיר, ובוודאי באלו שנשארים אלרגיים אל תוך גיל ההתבגרות והבגרות. בין היתר, אלרגיה לחלבון חלב פרה, עלולה להוביל לחסרים תזונתיים בשנות הגדילה וההתפתחות, ואלה עלולים להתבטא בפגיעה במימוש פוטנציאל הגובה בגיל הבגרות ובירידה בצפיפות העצם.
בנוסף, אלרגיה לחלבון חלב פרה גורמת למקרים הרבים ביותר של תגובות קטלניות בישראל עקב התקפים אנפילקטים (התקפי אלרגיה חריפים מסכני חיים).
בשנים האחרונות התפתחו, הן בעולם והן בישראל, טיפולי דה-סנסיטיזציה לאלרגיה למזון, אולם בעוד יעילותם למרבית המזונות גבוהה, הרי שאלרגיה לחלבון חלב פרה נחשבת לקשה יותר לטיפול.
לאור ההשלכות הבריאותיות, לאור הסיכון לתגובה קשה, ולאור הפגיעה באיכות החיים, קיימת חשיבות רבה למניעה ראשונית של אלרגיה לחלבון הפרה.
חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים:
על בסיס מספר עבודות רפואיות ומדעיות, מומלץ כיום להתחיל חשיפה למזונות
אלרגניים (דוגמת בוטנים וביצה), החל מגיל 4-6 חודשים. חשיפה מוקדמת ועקבית למזונות אלה, כלומר: הכנסת המזון באופן קבוע לכלכלת התינוק, ללא הפסקות ממושכות, מאפשרת מניעה ראשונית של אלרגיה לאותם מזונות.
המקרה של חלב שונה, הן משום שלא ברור מהו הגיל, ומהי התדירות האופטימליים, לחשיפה לתמ"ל חלבי, במטרה למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב, והן לאור היתרונות הבריאותיים הרבים הגלומים בהנקה.
איגוד הבריאות העולמי ממליץ כי תינוקות יוזנו בחלב אם מהשעה הראשונה לחיים, וכי ימשיכו עם הנקה בלבדית (ללא תוספות של מזונות או נוזלים אחרים, כולל מים), במשך לפחות 6 חודשים.
אלא, שמחקר שנערך לאחרונה בארץ, מצא כי, בעוד מרבית היולדות בישראל (96%), סבורות שילדיהן ניזונו מהנקה בלבד מהלידה, מרבית התינוקות (55%), למעשה קיבלו תוספת של תמ"ל חלבי, במהלך תקופה זו (בעת השהייה בבית החולים).
במקביל, מספר מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, הדגימו כי תינוקות שניזונו מתמ"ל חלבי בימים הראשונים לחיים, אפילו בכמות מועטה, ולאחר מכן ניזונו מהנקה בלבד, פיתחו אלרגיה לחלב בשיעור גבוה יותר מאשר תינוקות, שניזונו מהנקה בלבד מהלידה, או בשילוב של הנקה ותמ"ל באופן קבוע.
בהנחיות האיגוד האירופאי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית משנת 2021, ובהבהרות שהתלוו אליהן, מוצע להימנע מתוספת זמנית של תמ"ל חלבי בשבוע הראשון לאחר הלידה, על מנת למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב. המחקרים, שפורסמו לאחרונה בישראל, איששו ממצאים אלה ותומכים בהמלצות האיגוד האירופאי.
המסקנות המצטברות מצביעות על כך שהזנה זמנית של תינוק בתמ"ל חלבי בימים הראשונים לחיים, אפילו בכמות מעטה, ומעבר להנקה בלבדית לאחר מכן, עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב.
לאור זאת, על מנת להפחית את הסיכון של התינוק לפתח אלרגיה לחלבון חלב פרה, האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ממליץ:
- לאימהות המעוניינות בהנקה בלבדית, להימנע ממתן תוספות של תמ"ל חלבי לתינוק/ת בימים הראשונים לחיים.
- במידה והתינוק/ת קיבל תוספות של תמ״ל חלבי (אפילו בכמות מעטה), בימים הראשונים לחיים, מתן תוספת קבועה של תמ״ל חלבי מספר פעמים בשבוע במקביל להנקה, עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב.
על נייר העמדה חתומים חברי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית:
היו"ר, פרופ' ארנון אליצור (ביה"ח שמיר אסף הרופא), היו"ר הקודם, פרופ' אלון הרשקו (הדסה), מזכיר האיגוד פרופ' יובל טל (הדסה), פרופ' אילן דלאל (וולפסון), פרופ' אברהם ביגלמן (שניידר), דר' עידית לחובר רוט (מאיר), דר' רמית מעוז סגל (שיבא), פרופ' אהרון קסל (בני ציון).