בני הזוג נשואים כבר 14 שנים. הבעל מהנדס אווירונאוטיקה במקצועו. האישה מורה ללשון בבית ספר תיכון. במשך השנים גידלו בית לתפארת עם שלושה ילדים, עד שהבעל החליט להתוודות מיוזמתו ולספר על רומן שהיה לו עם אחת העובדות במקום העבודה שלו.
הוא הסביר לאשתו כי זה היה אירוע חד פעמי והיא סלחה לו. מאז חלפו שלוש שנים, אבל האישה לא נותרה אדישה ונעשתה הרבה יותר חשדנית. לימים היא הרגישה בתופעה שבעלה נעדר מהעבודה, אבל לא נמצא בבית והחליטה לעקוב אחריו. "לא הייתי צריכה בלש עשיתי את זה בעצמי", היא סיפרה לעורכת הדין שלה שרין סולן. "פשוט יום אחד שאמר שיש לו יום עמוס בעבודה, החלטתי לעקוב אחריו ולגלות על מה כל העומס". הבעל הוביל אותה למאהבת. הם נכנסו יחד לרכב ומשם לצימר. "אין לי תמונות ואני לא צריכה תמונות".
האישה הטיחה בבעלה במשך חודשים כי הוא בוגד בה ואפילו באחת ההזדמנויות שיתפה את הורי בעלה. למרות הכל היא ביקשה טיפול זוגי ונערך ביניהם ביוזמתה של עו"ד סולן הסכם לשלום בית ובמקרה של המשך התנהגות בלתי הולמת של הבעל, נערך הסכם לגט שימומש, אם ימשיך הבעל לבגוד.
חלפו חודשיים ושוב הבעל חזר לסורו והוא אף הודה בבגידה. נקבע לזוג תאריך לגט בבית הדין הרבני. שם התתפחה הדרמה, הבעל בהתקף חרטה מלווה בבכי התחנן על נפשו, ביקש סליחה. הרבנים לא נותרו אדישים והורו על ביטול הגט. "בעלי בוגד סידרתי, אל תאמינו לבכי הזה. מחר הוא שוב יהיה אצל המאהבת התורנית". אמרה האישה בדיון. הם לעומת זה קבעו כי גט צריך להיות מרצון ולאור התקף החרטה והבכי של הבעל אין כאן גט מרצון ויש לפסול אותו.