ויכוח קשה בעבודה שהתנהל לפני כשנה, בין עובד למנהל העבודה, הוכר בביטוח הלאומי כ"פגיעה בעבודה". אולם הוועדה הרפואית קבעה שאין לעובד אחוזי נכות עקב כך, למרות שבבדיקות רפואיות התברר כי הוא חלה בסכרת בעקבות האירוע.
העובד בתחילת שנות ה-50 לחייו, תושב אזור הצפון, ערער על ההחלטה, אולם יועץ רפואי של הוועדה בביטוח לאומי קבע בחוות דעתו שאין קשר סיבתי בין מחלת הסכרת לאירוע שכן העובד "סבל מסכרת כבר שנים" לפני כן ולכן ערעורו נדחה בוועדה הרפואית.
באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לביטוח לאומי ותביעות נזקי גוף, הוגש לבית הדין האזורי בחיפה ערעור על החלטת הביטוח הלאומי ובה נטען בין השאר כי מיד לאחר הוויכוח עם המנהל, הרגיש העובד סחרחורת, כאבים בחזה ונמלול ואושפז בבית החולים שם גילו הרופאים בבדיקות הדם שלו כי הוא "סובל מערכי סוכר גבוהים". מאז הוא מטופל בכדורים לאיזון הסכרת. עוד טען עורך דינו כי העובד לא הוכר עד למקרה זה כחולה סכרת על ידי רופאיו ורק לאחר האירוע קפצו מאוד ערכי הסוכר בדם.
השופט נוהאד חסן, קיבל את טענות עורך הדין וקבע בין השאר כי חוות הדעת של היועץ לביטוח הלאומי ששלל קשר סיבתי בין האירוע לסכרת היא "תמציתית, חסרת התייחסות או דיון מעמיק ומקיף ביחס למצבו של המערער היום". כמו כן אין התייחסות לשאלה "האם הערעור המוכר החמיר את מצבו?"
בנוסף תמה השופט מדוע היועץ לא ערך השוואה בין ערכי הסוכר של העובד לפני האירוע לערכים שהיו לו אחריו. לאור זאת קבע כי "נפל פגם משפטי בפעולת הוועדה" והורה על החזרת התיק לדיון בוועדה הרפואית לערערים שליד המוסד לביטוח לאומי.
לדברי עו"ד סאמי אבו ורדה הדבר מוכיח כי יש חשיבות להגשת ערעור גם במקרה שיש חוות דעת של רופא בוועדה הרפואית בביטוח לאומי, זאת במקרים שיש לכך סיבה מוצדקת .