בני הזוג נשואים כבר 15 שנים ולהם שני ילדים קטנים יחסית. הוא עוסק בתחום הרפואה האישה מורה בבית ספר תיכון. עד למשבר שפרץ בין בני הזוג והביאם אל סף הגירושין, חייהם התנהלו על מי מנוחות.
הבעל טען תחילה בפני אשתו כי בשנה האחרונה היא הפחיתה את רמת הקשב אליו. היא התעסקה באיך היא נראית ובעיקר בטלפון במשך שעות, ואז עלה חשדו כי הכירה מישהו בעבודה, אף הוא נשוי והקשר עמו אינו אפלטוני. כאשר החלו ההעדרויות תכופות לחצאי ימים ולאחר מכן לימים שלמים הוא חשד.
האישה באמצעות עורכת הדין שרין סולן טענה כי בעלה אף הטיח בה שאלות ישירות כמו, האם יש לה קשר רומנטי עם הבחור שאותו היא מארחת לאחרונה מפעם לפעם בביתנו והיא לדבריה הכחישה. הסימנים הלכו וגברו אבל לדבריה הוא סירב להאמין שהקשר הוא אפלטוני וידידותי בלבד.
הבעל שכר בלש והאחרון המציא לו ראיות חותכות שאשתו נראית בחוף הים עם המאהב שלה. ובמקרה אחר בצימר. בדיון הראשון ברבני הכחישה האישה כל קשר לגבר הנשוי המדובר, למרות שהבעל אמר כי בידו ראיות. בית הדין ביקש להציג אותן, הבעל החליט לחכות עם הראיות לדיון הבא בתקווה שאשתו תעתר לבקשה שלו לגט ושלילת כתובתה.
האישה סירבה ובהמלצת עוה"ד סולן הדהימה בדיון שלאחר מכן כשהגיעה אליו עם אחותה התאומה הזהה. הבעל הציג את הראיה שבה נראית אשתו עם המאהב והאחות לקחה על עצמה אחריות ואמרה כי זו היא בתמונה.
במצב הזה הוצע לאחיות להיבדק במכונת אמת אבל הן סירבו, מה שהותיר את הדיינים בבעיה ולפיה אין ביכולתם לקבוע במאה אחוז שיש כאן בגידה שמחייבת בגט ושלילת כתובה. לבני הזוג הוצע לנהל מו"מ על פרידה בחלוקה שווה של הזכויות. לחילופין הוצע להם טיפול זוגי, אבל שניהם דחו אותו. המועד לדיון הבא נקבע לתחילת אוקטובר.