המרחק בכביש בין כפר תבור לדבוריה הוא כ-8 ק"מ בלבד, אבל עבור דואר ישראל המרחק הוא בלתי עביר, שכן בכפר תבור פועל שרות שליחים של הדואר למסירת מכתבים ואילו בדבורייה שירות זה אינו פועל כלל ,כמו בעוד עשרות ישובים ערביים. זו הסיבה להגשת בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת דואר ישראל
את הבקשה לבית משפט המחוזי מרכז , הגישו עוה"ד צחי פיסטל ועדי ערמן ממשרד עוה"ד בן ארי, פיש, סבן ועו"ד יאמן מסאלחה ממשרד עוה"ד אחמד מסאלחה, בשמו של מוחמד מסאלחה, תושב דבוריה שבגליל התחתון, אח מוסמך העובד בחברת תרופות שמדי פעם נדרש להשתמש בדואר שליחים ובדואר שליחים "מהיר אקספרס" ..
אחמד מסאלחה ביקש לשלוח שני מכתבים באמצעות דואר שליחים, אחד לכפר תבור ואחד לכפר דבוריה. לכפר תבור הדבר התבצע לא שום בעיה, בעוד שבקשתו לשלוח לדבוריה נדחתה והתשובה שקיבל הייתה "דבוריה זה כפר, לא יודע אם יש לי שמה זה … לא מגיע בן אדם במיוחד עד לשם לתת. … אין שליחים, אין מישהו שנוסע לשם".
התביעה טוענת שקיים אבסורד בשירותי הדואר כאשר שירות השליחים מתבצע " לישובים יהודים קטנטנים, אך לישובים ערביים גדולים יותר, הנמצאים בסמוך לא ניתן השירות".
עורכי דינו של התובע טוענים כי חברת דואר ישראל שהיא חברה ממשלתית מתחייבת למסור דואר שליחים "לרשימת ישובים הכוללת 1002 ישובים – מתוכם, אך ורק 15 ישובים הינם ישובים ערביים". זה כאשר היא "מפירה את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 (להלן: "חוק איסור הפליה").
מבדיקת רשימות הישובים שבהם פועל דואר שליחים עולה כי הדואר מפעיל שלושה מסלולים של "דואר שליחים" מתוך 56 ישובים במסלול הראשון, ישנו רק ישוב ערבי אחד – נצרת. מתוך 112 ישובים שבמסלול השני, ישנם ורק שני ישובים ערביים – אום אל-פחם ורהט. מתוך 834 ישובים שבמסלול השלישי, ישנם 12 ישובים ערביים בלבד.בסה"כ – 1,002 ישובים, מתוכם רק 15 ישובים ערביים.