הרעיון לפתיחת החוג ללימודי אמהרית הועלה במקור כדרך לחיזוק הקשר בין ילדי הקהילה האתיופית לבין הוריהם, אולם כשנפתחה ההרשמה- הפך החוג למבוקש גם בקרב ילידי הארץ שאינם בני הקהילה.
טלי שטיינברג, מנהלת האגף להעצמה חינוכית: "באוכלוסייה האתיופית נוצר מצב שאין שפה משותפת בה בקיאים גם הילדים וגם ההורים. מחד, ההורים לא שולטים בשפה העברית, ומאידך הילדים כמעט ולא מדברים אמהרית. מטרתו המרכזית של החוג היא לצמצם פערי שפה ותרבות הקיימים אצל הדור הצעיר, ומתוך כך לשפר את התקשורת המילולית והרגשית עם הסביבה הקרובה".
בנוסף ללימוד השפה הכולל דיבור, קריאה וכתיבה. תלמידי החוג ייחשפו לתרבות באתיופיה: לערכים, לסמלים ולמנהגים, לנורמות, למאכלים ולכלי נגינה, ואף ייפגשו עם יוצאי קהילה שעברו מסע מרגש של עליה לארץ ישראל. בין היתר, למשל, ילמדו שבאתיופיה הילדים לא אוכלים עם ההורים סביב אותו השולחן, אלא מחכים עד שיסיימו ורק אז יושבים הילדים לאכול בנפרד.
אחת התלמידות שלומדות את השפה היא בטי וורקו (11), בת הקהילה האתיופית. "למדתי מהקורס הרבה מילים שלא הכרתי, ועכשיו אני מרגישה הרבה יותר ביטחון לדבר באמהרית עם ההורים שלי", אומרת בטי. "היום, כשאני רואה אישה מבוגרת עם סלים ושקיות באמצע הרחוב, אני יכולה לדבר איתה באמהרית ולהציע לה את עזרתי".
ראש עיריית חיפה, יונה יהב: "עיריית חיפה הינה הרשות הראשונה והיחידה עד כה בארץ, שלקחה אחריות על קליטתם ושילובם של יוצאי אתיופיה, והקימה בתוך העירייה מחלקה ייעודית (מחלקת "שילובים"), המלווה את בני הקהילה האתיופית בחיפה בכל שלבי החיים, ומאגדת תחת קורת גג אחת את כלל המענים הדרושים לשילובם המוצלח. מאז הקמת המחלקה בשנת 2006 עלה מספר הזכאים לבגרות
מקרב בני הקהילה מ-34% ל-74% כיום, ואחוז המועסקים עלה מ-40% ל-85%. השנה החלטנו לעלות שלב נוסף בשימור התרבות והמסורת של בני הקהילה, באמצעות לימוד ילדי הקהילה שנולדו בארץ את השפה האמהרית, ואף אפשרנו זאת בנוסף לכל תלמיד, אשר הביע עניין בלימוד השפה".
צילומים: דוברות עיריית חיפה