המרכז הרפואי כרמל בתוך מתחם המקלט הממוגן. כעת, כשהמערך חוזר למקומו הטבעי, הנתונים חושפים: למרות הצפיפות והתנאים המאתגרים, נרשמה עלייה במספר הלידות לעומת אשתקד. הצוותים מספרים על לידות תחת אש, פגים במשקל של פחות מקילו שנוידו במקלטים, ורגע אחד בלתי נשכח של אלמנת צה"ל שהביאה חיים חדשים לעולם.
ביה"ח כרמל מציין אבן דרך מרגשת: חזרתו המוצלחת של מערך המיילדות, הכולל את חדרי הלידה, מחלקת יולדות והפגייה, מקומות המקלט אל קומות האשפוז הקבועות. במהלך 50 ימי השהות "מתחת לאדמה", נולדו במתחם הממוגן כ-300 תינוקות חדשים, נתון הגבוה יותר מהתקופה המקבילה בשנה שעברה, מה שמעיד על האמון הרב שנתנו יולדות האזור בצוות המקצועי של יולדות כרמל, גם בתנאי חירום.
צילומים: אלי דדון וירון חזן
"לוגיסטיקה של שדה קרב":
המעבר למקלט החל עם פרוץ הקרבות. ורד כהן, מנהלת האחיות של מחלקת יולדות – אם עובר, מתארת את הרגעים כאירוע שדרש חשיבה של מהנדס תחת לחץ: "להפוך חלל קטן ופונקציונלי למקום שמשרה תחושת בית ליולדת זה אתגר אנושי עצום. בגלל המגבלות, עברנו למתכונת של 'אפס הפרדה', התינוקות שהו צמוד להורים 24/7. דאגנו למחיצות, כורסאות הנקה ואפילו חלוקי רחצה במתנה, כדי לתת להן להרגיש שרואים אותן מעבר לקירות הבטון".
במחלקת היולדות מדווחים כי למרות ה"סיר לחץ" הרגשי, לא נרשמו תלונות מיוחדות. "סטנדרט השירות לא נמדד בנברשות או בקרמיקה, אלא ביחס של הצוות," אומרת כהן. "נשים זרות הפכו במקלט למשפחה ברגע. הן הגיבורות השקטות של התקופה הזו , נלחמות עם חיתול וחיוך עייף, נגד הפחד".
טיפול נמרץ במעמקי האדמה :
האתגר המורכב ביותר היה ככל הנראה זה של הפגייה. ליאור שקד, מנהלת האחיות בפגייה עם ותק של 37 שנים, מספרת על העברת יחידה שלמה של טיפול נמרץ למקלט: "לנייד פגים במשקלים של פחות מקילו, המחוברים למערכות הנשמה, ניטור וחימום, תחת איום טילים, זה מבצע צבאי לכל דבר. הצלחנו לייצר בתוך הכאוס 'בועות טיפול' שקטות. גם במקלט, הקפדנו על עמעום אורות וטון דיבור שקט כדי לשמור על הצרכים הנוירולוגיים של הפגים". שקד משתפת ברגע מרגש של שחרור פג שנולד במשקל 1.900 ק"ג בניתוח קיסרי, בזמן שאימו הייתה בסכנת חיים ואושפזה בטיפול נמרץ. "לראות את שניהם משתחררים הביתה מהמקלט אחרי 17 ימים, בריאים ושלמים, זה היה הניצחון האמיתי שלנו".
קדושת הלידה בצל האזעקות :
מירי יהלום, מנהלת האחיות של חדרי לידה בכרמל, מצאה את עצמה בבוקר השביעי באוקטובר מבקרת את נכדה בעוטף עזה. תחת אש, היא עשתה את דרכה צפונה כדי לפקד על הורדת חדר הלידה למקלט. "תוך שעתיים וחצי כל היולדות, כולל אלו שהיו תחת אפידורל, כבר היו מוגנות," היא משחזרת.
הזיכרון החזק ביותר של יהלום מהתקופה הוא לידתה של אלמנת צה"ל, שאיבדה את בעלה בקרבות המלחמה. "הוא לא זכה להכיר את בנו, אבל שתי מיילדות שלנו ליוו אותה לאורך כל הדרך. זו הייתה לידה של ניצחון הרוח, ולא נותרה עין אחת יבשה במקלט. זה המקצוע המשמח בעולם, גם כשהוא קורה מתחת לאדמה".
חזרה לאור היום
הפגיה ד"ר קרן לביא נבו
עם החזרה לקומות העליונות, הצוותים נושמים לרווחה אך יוצאים מחוזקים. "המילה הראשונה שעברה לי בראש כשעלינו הייתה 'סוף סוף בבית'," אומרת ורד כהן. "הדבר הראשון שעשיתי היה לחבק את הצוות שלי והאמת שגם קצת התגעגעתי לשקשוקה המפורסמת של חדר האוכל שלנו ביולדות".
מפקחת מערך נשים ויולדות בהנהלת האחיות סופה ג'ימפלסון מסכמת : " תקופת המלחמה הציבה בפני צוותי המערך המיילדותי שלנו אתגר משמעותי של שמירה על רציפות טיפול מקצועי, בטוח ורגיש, לצד התמודדות עם מציעות ביטחונית מורכבת ומשתנה. צוותי חדרי לידה ,מחלקת אם ילוד, אם עובר ופגיה הפגינו מחויבות, גמישות תפעולית ויכולת להעניק מענה איכותי ליולדות ולמשפחותיהן גם בתנאי לחץ וחוסר וודאות. החוסן שהפגינו העובדים בא לידי ביטוי במסירות, באחראיות, ברוח צוות ובנכונות להיות של עבור כל אישה וכל משפחה ברגעים המשמעותיים ביותר. אני מבקשת להודות מכל הלב לכלל הצוותים על מחויבות, השקעה והלב הרחב שהובילו בתקופה זו בגאווה, בכבוד ובתחושת שליחות עמוקה " .
בביה"ח כרמל מסכמים את התקופה כשיעור יוצא דופן בחוסן ארגוני. העובדה כי נשים רבות בחרו להגיע דווקא לכרמל בזמן מלחמה, למרות הידיעה כי הלידה תתבצע במקלט, מהווה תעודת ערה לצוות המיילדותי, הרפואי והסיעודי.
"לראות חיים חדשים מתחילים בזמן מלחמה זה פרדוקס שקשה לעכל," אומרים במערך. "אבל הריח של תינוק חדש חזק יותר מקירות הבטון. שום איום לא יכול לעצור את האינסטינקט האימהי ואת הבחירה בחיים".