תאונות דרכים כבר מזמן הפכו לדבר שבשגרה, אבל סוגיה סבוכה בשאלה: מי יפצה את הנפגע? אילצה את בית משפט השלום בחיפה לדון ממושכות במצב שנוצר עד לקבלת ההכרעה.
התאונה אירעה לפני כחמש שנים. תושב אזור הצפון, רכש מוצרים בסופרמרקט וכאשר העמיס אותם בתא המטען של מכוניתו, נהג קטנוע פגע בו והדף אותו לעבר רכבו וכתוצאה מכך הוא נפגע בברכו.
באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה מחיפה, מומחה לתביעות נזקי גוף, הגיש הנפגע תביעה נגד חברת הביטוח "מגדל" שביטחה את רכבו, אבל זו טענה שלא מדובר בתאונת דרכים, שכן הנפגע "לא עשה שימוש ברכבו" בזמן שנפגע. לכן, כתב התביעה תוקן ונוספה חברת הביטוח "קרנית"- קרן נפגעי תאונות דרכים, מאחר והקטנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה.
בכתב ההגנה טענה "קרנית" כי הנפגע עשה שימוש ברכב בעת התאונה ולכן על חברת "מגדל" לשלם את הפיצויים. במקביל "קרנית" תבעה את נהג הקטנוע ואת בעליו של הקטנוע שהתיר לו לנהוג.
בינתיים, כל הצדדים המעורבים הגיעו הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו הפיצוי שיקבל הנפגע יהיה בסך 31,000 שקל בצירוף שכר טרחת עורכי הדין. אולם למרות ההסכמה על גובה הפיצוי ,הצדדים לא הגיעו להבנה, מי מבין הנתבעים ישלם את הפיצוי וביקשו מבית המשפט להכריע בנושא.
השופטת טלי מירום, בדקה את הנושא לעומקו וקבעה כי מדובר ב"תאונת דרכים" שכן הקטנוע היה בנסיעה בעת שפגע בתובע. אבל אז התעורר סוגיה נוספת שכן נהג הקטנוע וחברת "קרנית" טענו שהרכב חנה במקום האסור לחנייה. לאחר בדיקת סרטי המצלמות ועיון בתוכניות של המקום ,קבעה השופטת כי לא היה איסור לחנות במקום שבו העמיס התובע את המצרכים בתא המטען של רכבו.
השופטת חייבה את "קרנית" לשלם לנפגע את הסכום שעליו הסכימו כל הצדדים בתוספת שכר טרחת עורך דינו ושכר טרחה לעו"ד של חברת "מגדל". יחד עם זאת, קבעה השופטת, כי נהג הקטנוע ובעל הקטנוע, ישלמו ל"קרנית" את כל התשלומים שבהם חויבה בצירוף שכר טרחת עו"ד של "קרנית".